אבות פרק ד משנה ג

אבות פרק ד משנה ג

להעריך כל אדם וכל חפץ

לשון המשנה

הוא (בן עזאי) היה אומר,

אל תהי בז (=מזלזל) לכל אדם,

ואל תהי מפליג (=מרחיק) לכל דבר,

שאין לך אדם שאין לו שעה

ואין לך דבר שאין לו מקום.

'אל תהי בז לכל אדם' -

אל תזלזל באף אדם, אפילו באנשים שנראים לך ממש ממש לא מועילים בעולם

'ואל תהי מפליג לכל דבר'

אל תחשוב על שום דבר שהוא מיותר, ואין לעולם צורך בו. אפילו דברים שנראים מיותרים לגמרי, מתישהו מגלים שצריכים אותם בעולם. 

_{שאין לך אדם שאין לו שעה}

 אפילו האדם שנראה הכי לא שווה והכי לא מועיל, יכול בשעה מסויימת להתגלות כבעל תועלת. 

ואין לך דבר שאין לו מקום

 הקב"ה לא ברא שום דבר לבטלה אם יש משהו בבריאה – צמח, בעל חיים, או כל דבר אחר - שנראה מיותר ולא מועיל, בזמן אחר, או במקום אחר בעולם מתגלה התועלת המיוחדת שלו.