לקויות למידה

לקויות למידה

מה זה לקות למידה

לקות למידה היא הפרעה נוירולוגית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים (קריאה, כתיבה וחישוב) ומפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות.

ליקויי למידה היא כאשר יכולת הלמידה, בתחומים שונים, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים.

אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. קשיי הלמידה אינם נובעים מלקות סנסורית, פיגור שכלי, הפרעה נפשית, או השפעות סביבתיות כגון, פער תרבותי, חסך הוראתי, או גורמים פסיכוגניים.

קושי בלמידת מיומנויות שרובם הגדול של האנשים קולט באופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל הוא אחד ממאפייני לקות הלמידה.

ליקויי למידה נפוצים

• הפרעות קשב וריכוז – ADHD-ADD והיפראקטיביות

• דיסלקציה – קשיי קריאה וכתיבה

• דיסגרפיה – קשיי כתיבה

• דיסקלקוליה – לקות למידה במתמטיקה

מחקרים נוירולוגיים על לקויות למידה

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגיות מסוגלים כיום לבצע מחקרים רבים בתחום המוחי ולהבין את הקשר שבין מבני המוח לבין פעילויות קוגניטיביות למיניהן ואת הקשר של קשרים אלה ללמידה. מחקרי מוח רבים תרמו רבות להבנת מוחם של לקויי למידה והעלו שאלות.

מחקר של Shaywitz & Shaywitz, 2008

בדק את ההבדלים בפעילות המוחית בין אנשים דיסלקטיים ואנשים ללא דיסלקציה.

באמצעות כלים שונים נמצאו הבדלים גדולים בפעילות המוחית של הדיסלקטיים. באופן כללי רמת הפעילות המוחית שלהם באזורי השפה בהמיספרה שמאל נמוכה מרמת הפעילות של קוראים תקינים והפעילות המוחית שלהם אטית יותר בעיבוד של מידע מילולי. מקור ההבדלים הוא באזורים ספציפיים שאינם עובדים כראוי או בתקשורת לקויה בין אזורים אלו. גם נמצאה יותר פעילות מוחית בהמיספרה ימין ובאזורים קדמיים יותר של המוח בקרב קוראים דיסלקטיים. משערים שפעילות זו היא חלק ממנגנון הפיצוי שקוראים דיסלקטיים משתמשים בו כדי להצליח לקרוא. 

במחקר Blakemore & Frith, 2005 טענו:

אנו יודעים בוודאות כי ישנם הבדלים בין מוחם של תלמידים תקינים למוחם של תלמידים לקויי למידה, וברמות שונות – החל ברמת התאים וכלה באזורים והמיספרות במוח; אך עדיין יש קושי – למרות הטכנולוגיה והכלים המתקדמים – לאבחן את הלקויות השונות. ישנה הטרוגניות רבה בקרב לקויי הלמידה, ישנן תת קבוצות שונות בתוך כל לקות ונוסף על כך ישנם יחידים הסובלים מיותר מלקות אחת ספציפית.

אנו יודעים שיש שינויים רבים במבנה המוח ובפעילות המוחית. תאי עצב מתים כל הזמן, מבנה התאים הקיימים משתנה ונוצרים קשרים חדשים. כל התהליכים הללו מושפעים מהסביבה, מהחשיפה של הפרט לגירויים שונים וכמו כן מגנטיקה – המכתיבה אף היא את השינויים.

הפרעות קשב וריכוז – ADHD-ADD והיפראקטיביות

הפרעת קשב,  ריכוז והיפראקטיביות מוגדרות כהפרעות התפתחותיות הנובעות מפתולוגיה נוירולוגית המובנת באופן חלקי.

ADHD – הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

ADD – הפרעות קשב וריכוז ללא היפראקטיביות.

יש מדענים המתייחסים ל-ADHD ול-ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים ביניהן. אך כיום גם נוקטים בגישה המקובלת, שעל פיה ADD היא מקרה פרטי של  ADHD.

מהן הפרעות קשב וריכוז?

הפרעות קשב וריכוז כוללות מגוון של הפרעות שונות אשר משפיעות על הריכוז ויכולת הלמידה של האדם. הן משפיעות על כ- 5% של אוכלוסיית הילדים.

הביטים פיזיולוגיים: חולשה בשימור הקשר, אימפולסיביות, היפראקטיביות, חוסר שליטה בהתנהגות על פי חוקים.

כל ילד הוא ייחודי ומציג שילוב שונה של התנהגויות, עוצמות, חולשות, תחומי התעניינות, כישרונות ומיומנויות.

התסמונת מורכבת משלושה ביטויים מרכזיים:

·        היסח-דעת : הילד מתקשה להתמיד בפעילות של למידה, הקשבה, משחק. הריכוז שלו מופר בקלות על-ידי צלילים, ריחות, מראות או כל גירוי שמתערב בעשייה שלו.

·        פעלתנות-יתר: הילד מתקשה לשבת במקום ונמצא בתנועה קדחתנית מתמדת.

·        אימפולסיביות: תגובות הילד (תנועות, תשובות, התנהגות) פזיזות, ללא שיקול דעת וללא תכנון.

מצב מיטבי ללמידה:

חדר שקט, מוזיקה חרישית והרבה ספרים ומחברות. בצורה זו אדם יכול להתרכז במשימה הלימודית העומדת בפניו.

לאדם הלוקה בהפרעות קשב, חדר שקט לא יעזור. אותו אדם סוחב איתו את הרעש בתוכו פנימה ויש לו קושי למקד את הלמידה שלו בספרים והמחברות העומדים לפניו. אם נחשוב על סיטואציה שבה אנו מנסים ללמוד בתוך חדר רועש מאוד, כשטלוויזיה דולקת, אורות מרצדים מצד לצד ומערכת סטריאו עובדת בקולי קולות, הרי ברור שלא נוכל ללמוד במצב כזה כיוון שהריכוז שלנו ייפגע. את הטלוויזיה הדולקת ומערכת הסטריאו הפתוחה, סוחבים איתם אנשים שלוקים בהפרעות קשב וריכוז.

כיצד הפרעות קשב וריכוז מפריעות בפועל?

אחד מהכלים החשובים ביותר ללמידה הוא היכולת ליצור מדרג בין הגירויים השונים.

לדוגמא: אם ננסה לקרוא תוך כדי שהרדיו פועל, לרובנו לא תהיה בעיה להוריד את רמת ההקשבה שלנו לרדיו, ולהתרכז יותר בקריאה. דוגמה נוספת: תלמידים שיושבים בכיתת לימוד, מסוגלים לרוב למקד את מבטם ואת הקשב שלהם במורה, אפילו אם בחוץ זורחת השמש ועפות ציפורים בשמים. אף על פי שמרבית התלמידים יעיפו מבט לעבר ההפרעה הלא צפויה בכיתה, רובם יצליחו למקד את מבטם חזרה למורה. תלמידים עם בעיות קשב וריכוז יתקשו להחזיר את המבט ולהתרכז מחדש במורה. בעיות של אותם תלמידים היא בליצור מדרג, או היררכיה בין הגירויים השונים והכל מעניין אותם באופן שווה.

השפעות קשב יחד עם הפרעות למידה:

הפרעת קשב מציפה בעיות ביכולת ריכוז וניסיון ללמוד. לעיתים אנשים הסובלים מבעיה זו סובלים גם מהפרעות ליכולות למידה ספציפיות, כגון קושי לקרוא, קושי לכתוב או קושי בפעולות חשבון. אנשים שמתקשים להתרכז וגם מתקשים לקרוא ולכתוב, בנוסף לכך, סובלים למעשה פעמיים ויכולת הלמידה שלהם ניזוקה מאוד ואף לא קיימת.

טיפול בבעיות קשב וריכוז:

מקובל לאפיין הפרעות קשב וריכוז כמחסור בהורמון מסוים במוח. כדי לטפל במחסור זה, נותנים למטופלים תרופה אשר מספקת את ההורמון באופן מלאכותי. תרופה זו נקראת ריטלין, והיא עוזרת לאותם תלמידים ליצור היררכיה ומדרג בין הגירויים שמקיפים אותם. לאחרונה נשמעות התנגדויות לשימוש בריטלין עקב תופעות לווי, כמו בכל תרופה. ישנם תלמידים אשר עבורם המחסור בתרופה אכן קריטי ובלעדיה הם לא יוכלו ללמוד. ישנם גם תלמידים שעבורם התרופה איננה אפקטיבית ובהם ניתן לטפל בשיטת אלטרנטיביות כמו טיפול בבעלי חיים, הידרו - תרפיה או ספורט - תרפיה.