אמר רבי ירמיה פעמים ששניהם בחטאת

• פעמים ששניהם בחטאת - אמתניתין קאי: השוכר והשואל נשבעו לשקר ולא כפרו ממון, והרי הן בשבועות ביטוי, וקרבן שלו חטאת כדכתיב בויקרא או נפש כי תשבע וגו'.

• נאנסה - על ידי לסטים, ונשבעו שכך, אף על פי שהשואל משלם אונסין משביעין אותו כדרב הונא שבועה שאינה ברשותו, דחיישינן שמא נתן עיניו בה, ונשבע שנאנסה ואינה ברשותו.

• כגון שנגנבה - והשוכר חייב לשלם לבעלים, והשואל ישלם לשוכר.

• שמתה כדרכה - ואם הודו על האמת - שוכר פטור ושואל חייב.

פעמים ששניהם באשם

• - אם נשבעו לשקר, והיו נשכרים בשבועתם להקל פרעון מעליהם - כפירת ממון היא זו, וקרבן שבועה שלהם אשם איל בן שתי שנים, דכתיב (ויקרא ה) והביא את אשמו איל תמים בערכך כסף (שני) שקלים והוא אשם גזילות.

• והשוכר חייב לשלם לבעלים, והשואל ישלם לשוכר.

• והשוכר חייב לשלם לבעלים, והשואל ישלם לשוכר.

• ואם הודו על האמת - שוכר פטור ושואל חייב.

פעמים ששניהם בחטאת כגון שמתה כדרכה ואמרו נאנסה

• והשוכר חייב לשלם לבעלים, והשואל ישלם לשוכר.

• ואם הודו על האמת - שוכר פטור ושואל חייב.

• - בין שנשבע באמת שמתה כדרכה, בין שנשבע לשקר שנאנסה - פטר עצמו מלשלם, הלכך אין בשקר זה כפירת ממון, דהא אם הודה על האמת היה פטור - שבועת ביטוי היא, ובחטאת.

• - על ידי לסטים, ונשבעו שכך, אף על פי שהשואל משלם אונסין משביעין אותו כדרב הונא שבועה שאינה ברשותו, דחיישינן שמא נתן עיניו בה, ונשבע שנאנסה ואינה ברשותו.

שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור בחטאת

• נמצא שלא כפר ממון בשיקור שבועתו, ושבועת ביטוי קאי בחטאת.

• מתשלומין, קאי בחטאת.

• ופטר שואל עצמו בשקר מלשלם לשוכר, והשוכר מלשלם לבעלים.

פעמים ששניהם באשם כגון שנגנבה ואמרו מתה מחמת מלאכה דתרוייהו קא כפרי ממונא

• - והשוכר חייב לשלם לבעלים, והשואל ישלם לשוכר.

• ושניהם חייבין.

• על ידי לסטים, ונשבעו שכך, אף על פי שהשואל משלם אונסין משביעין אותו כדרב הונא שבועה שאינה ברשותו, דחיישינן שמא נתן עיניו בה, ונשבע שנאנסה ואינה ברשותו.