הוראת קריאה וכתיבה סמסטר ב

על פי המודל של ארבע רמות ההבנה (קושנברי, 1988), ברמת ההבנה המפרשת

• המידע החדש לא עובר תהליך של עיבוד וקישור לידע קודם

• יש יצירת רעיונות חדשים מתוך המפגש עם הטקסט הנקרא

• הקורא מבין את מטרת כתיבתו של המוען (הכותב)

• הקורא לא מבדיל בין דעה ועובדה

מילים כגון: "בשנת", "לפני", "אחרי", "כאשר", "לבסוף", המשובצות בטקסט עיוני מרמזות שהוא כנראה בעל מבנה מסוג:

• מבנה של השוואות וניגודים

• מבנה של סיבה ותוצאה

• מבנה של סדר אירועים

• מבנה של תיאור והסבר

מה נכון לומר על מבנה הטקסט בהקשר של הבנת הנקרא על פי המודל להבניית משמעות הטקסט (המודל להבנת הנקרא אותו למדנו בהרחבה בקורס)?

• היכרות עם מבנה הטקסט לרוב מזיקה כי היא גורמת להישענות מוגזמת של ידע קודם

• היכרות עם מבנה הטקסט חשובה בטקסטים עיוניים אך לא בטקסטים סיפוריים

• היכרות עם מבנה הטקסט עלולה לגרום לחוסר רצון לקרוא אותו

• היכרות של הקורא עם מבנה הטקסט יכולה לקדם את יכולתו בניבוי התפתחות הטקסט ובכך לסייע להבנתו

מה נכון לומר לגבי השימוש במיומנות ואסטרטגיות בהבנה בעת הקריאה?

• שינוי האסטרטגיות בעת הקריאה מעידה על מיומנויות לא תקינות

• הבחירה במיומנויות מסוימות ולא באחרות בעת הקריאה היא פעולה אסטרטגית

• רצוי לכל ילד שתהיה לו מיומנות אחת בה הוא טוב ולהפעיל אותה בכל המצבים בהם הוא נדרש לקרוא

• כמה אסטרטגיות מרכיבות מיומנות אחת

על פי הגישה הרכיבנית (מודלים רבי-רכיבים) להבנת הנקרא?

• הבנת הנקרא והבנת הנשמע זהות במאפייניהן הפרגמאטיים והסמנטיים

• כישורים קוגניטיביים גבוהים משמעותיים לצורך הבנת הכתוב

• אין קשר בין הבנת הנשמע להבנת הנקרא

• תרומת הבנת הנשמע להבנת הנקרא קבועה לאורך שנות ההתפתחות

מה נכון לומר על הדומה והשונה בין כתיבה ודיבור?

• אין הבדל בין כתיבה לדיבור

• הדיבור נשען על סכמות "סגורות" (של הדובר לבדו) בעוד הכתיבה על סכמות "פתוחות" (התלויות בתגובה חברתית חיצונית)

• בעת הדיבור יש מגע ישיר עם הנמען הנותן רמזים המקלים על פיתוחו לעומת בכתיבה בה אין מגע ישיר עם הנמען

• הן הכתיבה והן הדיבור נרכשות באופן טבעי ללא צורך בלימוד

על פי המודלים הפשטניים (הפשוטים) של הבנת הנקרא, מה מהבאים משפיע על הבנת הנקרא?

• כל התשובות נכונות

• פענוח טכני של קשרי אות-צליל

• התנאים הסביבתיים בהם מתבצעת הקריאה

• סוג הטקסט הנקרא

על פי המודל לכתיבה שלמדנו (מתוך ליכטינגר, 2008):

• שלב התכנון מתבצע כולו לפני תחילת הכתיבה ולא חוזרים יותר בהמשך

• שלב השכתוב מתבצע רק בגמר כל פעולת הכתיבה

• שלב השכתוב מתבצע לפני שלב התרגום

• תהליך הכתיבה הינו מעגלי. שלושת השלבים חוזרים על עצמם במהלך הכתיבה

על פי המודל הפשטני (הפשוט) לקריאה, קוראים המוגדרים כלקויי קריאה:

• מתקשים להגיע לשטף ודיוק בקריאתם

• אף תשובה לא נכונה

• אינם בעלי היכרות עם המשלב הלשוני של השפה הכתובה

• קוראים באופן שוטף ומדויק אך מתקשים בהבנת הכתוב

כשעובדים עם תלמידים על מציאת הרעיון המרכזי בטקסט חשוב לזכור כי (בהתאם למודל להבניית משמעות הטקסט):

• הרעיון המרכזי נקבע על ידי הכותב בלבד וכל קורא צריך להיות מסוגל להגיע לאותו רעיון מרכזי ללא קשר לעולם המושגים שלו או לזווית ראייתו

• הרעיון המרכזי יכול להיות מושפע מזווית הראייה של הקורא ומעולם המושגים שלו

• אף תשובה לא נכונה

• אין קשר בין תכלית הקריאה לרעיון המרכזי