ארגוני עובדים

א.    לאוזניו של גיל, מנכ"ל "שילב", הגיעו שמועות כי בתקופת הקורונה עובדים רבים שהוצאו לחל"ת יצרו ביניהם קשר והחלו להניע מהלך של התארגנות כדי להשיג שיפור בשכרם. עם שובם לעבודה, שלח לכל עובדי הרשת מכתבים אישיים, שבהם הסביר כי הרשת נקלעה בתקופה זו לקשיים בשל המצב במשק, אך למרות זאת, החברה נכונה לבוא לקראת עובדיה ולכן, כל עובד שיחפוץ בכך יוזמן לפגישה אצל מנהל האזור כדי לפתוח את חוזה ההעסקה האישי שלו ולנהל מו"מ מחודש על השכר ולהגדילו. האם גיל פעל כדין?

• לא, מדובר בהשפעה עקיפה שעלולה להביא לסיכול ההתארגנות.

•    כן, מהלך ההתארגנות השיג את ייעודו בכך שהלחץ הביא למו"מ על החוזים האישיים.

•   כן, ובלבד שאין מדובר בהתארגנות ראשונית.

•   לא, היה עליו לפנות למובילי ההתארגנות ולא לפנות ישירות לכלל העובדים.

  עוזי, מנהל מחסן חיפה בחברת "צעצועי ילדות", החל להחתים את עובדי הסניפים באזור חיפה על הצטרפות לארגון שהקים עם עמיתתו שירלי. מספר ימים לאחר שהגיש את הטפסים להנהלת החברה, נמסר לו כי יחזור לתפקידו הקודם כמחסנאי וכי עמוס, מנהל המחסן בתל אביב יהיה אחראי גם על המחסן בחיפה. מה הדין?

• החברה בהכרח פעלה כדין אם יתברר שלחובת עוזי עבירות משמעת רבות.

• לנוכח העיתוי, הנטל להוכיח כי סיבת הפיטורין חוקית רובצת על החברה.

•   החברה פעלה כדין משום שעוזי לא פוטר.

•   ייתכן שהחברה פעלה שלא כדין, אך על עוזי נטל ההוכחה.

   במפעל השימורים "פיתה" החלו מספר עובדים להחתים את עמיתיהם כדי שהארגון שהקימו יוכר כארגון היציג של עובדי המפעל. בתקנון הארגון נקבע כי הארגון יפעל לממש את מטרתו של משפט העבודה הקיבוצי, להיכנס למו"מ מול ההנהלה ולהשיג את ההסכם הטוב ביותר. עם זאת, הוצהר בתקנון כי מובילי ההתארגנות אינם מעוניינים להיות "מנהיגי פועלים", ולכן, עם השגת הסכם, כדי להביא לשקט תעשייתי במפעל וכדי לאפשר לעובדים אחרים לנסות להתאגד בעצמם, יפורק הארגון. מה דינה של ההתארגנות?

•    תקינה. פירוק הארגון ומתן הזדמנות לארגונים אחרים מגשים את האלמנט הדמוקרטי.

• תקינה. משעה שהושג הסכם קיבוצי, הגשים הארגון את הייעוד לשמו קם וניתן לפרקו.

•    אינה תקינה. על ההתארגנות להיות קבועה ותפקידה אינו מסתיים עם כריתת ההסכם.

•   אינה תקינה. ארגון שמכריז מראש על מועד פירוקו הוא ודאי ארגון מטעם ההנהלה.

    עם הקמתו של ארגון העובדים בחברת "גא-גא לפטופים בע"מ", נקבע בתקנון כי המצטרפים לארגון יהיו זכאים לחופשה. עוד צוין כי הצטרפותם לארגון מחייבת חברות למשך כל שנות עבודתם בחברה מאחר שמשך קיומו של הארגון אינו מוגבל בזמן, וכי מאחר שתנאיהם של העובדים אינם טובים, ללא הקמת הארגון לא יתאפשר לעובדי החברה לקבל ביטחון תעסוקתי וכל העובדים שפוטרו עד כה הם רק ההתחלה של מה שצפוי ליתר. מה דינה של ההתארגנות?

•     תקין, יסוד החברות והמטרה מעידים כי לפנינו ארגון עובדים.

•   תקין, בתנאי ששליש מהעובדים חתמו על הקמת הארגון וגם על התקנון שלו.

•   החברות הוולנטרית והאלמנט הדמוקרטי עומדים בסימן שאלה וספק אם זהו ארגון עובדים.

•   יסוד המטרה הוא רווחת העובדים ולא שיפור התנאים, ועל כן לא מדובר בארגון עובדים.

  ארגון "למען ובשביל" החל לאסוף חתימות של עובדי חברת "חלונות". בתקנון הארגון צוין כי הארגון יפעל להשגת הטבות צרכניות עבור חבריו וכי יפעל להשגת הסכם קיבוצי שייטיב את תנאי העבודה שלהם. מה הדין?

•    המטרות הצרכניות זרות למשפט העבודה הקיבוצי, הארגון אינו יכול להיות ארגון עובדים.

•   על הארגון לפעול להשגת המטרות הצרכניות תחת גוף משנה ולא בפעילותו הראשית.

•     אין מניעה להכיר בארגון כארגון עובדים, אך עליו להסיר את המטרות הצרכניות מהתקנון.

•   אין מניעה להכיר בארגון כארגון עובדים.

   חברת עובדי העירייה חיפה מעוניינים להקים וועד עובדים לאחר ששמעו כי התנאים של עובדי חדרה השתפרו פלאים בעקבות התארגנות העובדים שהוקמה. מירי ומאדי אשר החלו לארגן את העובדים בחיפה אספו 10 חתימות מתוך 100. בעוד הן מארגנות את שלבי ההתארגנות ומתייעצות ביניהן לאיזה ועד ייציג יפנו בחדר האוכל של העירייה, נכנס מוריס מנכ"ל העירייה כשהוא מנהל שיחת טלפון זועמת עם חברו הטוב, יריב מנכ"ל עיריית חדרה. תוך כדי השיחה צועק מוריס כי ההתארגנות שהוקמה בחדרה לא תועיל ותעשה רק רע לעובדים. עוד ממשיך ואומר מוריס לחברו יריב בטלפון הנייד כי אם אצלו הייתה מתעוררת התארגנות הוא היה מפטר את מארגניה או מנסה למנוע אותה בכל הכוח.

האם מוריס פעל כדין בהבעת עמדתו לגבי התארגנות העובדים?

•   לא, בין אם מדובר בשיחה אמיתית או פיקטיבית, אסור היה למנכ"ל להתבטא כך בפני עובדיו באמירות שעלולות להוות לחץ על העובדים בעניין ההתארגנות.

•   כן, אלא אם יצליחו העובדות להוכיח כי מוריס ידע לגבי ההתארגנות.

•   כן, אמנם מדובר בהתארגנות ראשונית של העובדים אך ככל שהמנהל לא מכיר וידע אודות ההתארגנות ודבריו נאמרו בתום לב, לא נראה זאת כהתבטאות אסורה.

•    אין מדובר בשלב התארגנות ראשונית, לכן דברי המנכ"ל כשרים הם.

    בחברת לי-לו-לה אשר מייצרת מוצרים אלקטרוניים החלו העובדים לפעול על מנת להקים ארגון עובדים. מייסם ומיטל אשר הצליחו להשיג 70 חתימות המהווות שליש מכלל העובדים והחליטו כי יקימו ארגון עובדים יציג בדרך של הקמת עמותה לאור כשלון עבר שנחלו עם הארגון המייצג "קול לעובדים". מייסם אשר הוכרה כעובדת מצטיינת וותיקה מונתה זמן קצר לפני השגת החתימות למנהלת אגף הרכישות בחברה, ובמסגרת כך תהיה אחראית על כעשרה עובדים. לאחר הקמת הארגון קיימו מייסם ומיטל ישיבות בחדרי הישיבה באגף אותו מרכזת מייסם והיו ממשיכות לפרסם הצעות מושכות בגינן ניסו למשוך עובדים נוספים להצטרף לארגון העובדים. האם מדובר בארגון יציג?

•     כן, ככל שהושגו שליש חתימות והמעביד אינו בעל השפעה ישירה על הארגון מדובר בארגון עובדים.

• לא, לפנינו ארגון מטעם חברת לי-לו-לה אשר מייסם כמנהלת זוטרה מתערבת בפעולות הארגון ואף שולטת בו.

•    כן וזאת בתנאי שהעובדים יוכיחו כי עמדו במבחני העצמאות מהשפעת מעסיק. אם יעשו כן, לא יהיה ניתן לטעון אחרת. (לא נכון כי נטל ההוכחה עובר לארגון המתנגד שיוכיח קשר בין הנהלת המפעל להתארגנות התובעת).

•     כן, מייסם אינה מנהלת בכירה ביחס לגודל החברה ולכן הצטרפותה ואחריותה בארגון אינם מהווים בעיה.

  חברת "טוליפ ושות" אשר מייצרת דיסקים עמדה בפני משבר כלכלי לאור שינויים טכנולוגיים. בעקבות כך החליטה שולמית מנכ"לית החברה לפתוח אגף לייצור דיסקון-קי ומעבדות חקר וטכנולוגיה. לאחר הקמת ארגון עובדים עולה כי מעט מחבריו הם מאגף ייצור הדיסקון-די והמעבדות, ואילו מרבית מחבריו הם מאגף הדיסקים. זאת מאחר שמדובר בעובדים וותיקים שחששו לעתידם הכלכלי בניגוד לעובדים החדשים שלא הרגישו שהארגון יוכל לשפר את תנאיהם. לאור ביקוש הולך ופוחת של דיסקים נאלצה שלומית לסגור את האגף ולפטר את העובדים. האם מדובר בפיטורים אסורים?

•     כן, העובדה שפוטרו עובדים שרובם אינם מאוגדים לעומת מעט עובדים מאוגדים מעידה כי הפיטורין פסולים.

• לא, מאחר שאין מדובר בהתארגנות עוברית.

•   כן, היה מוטל על שלומית לדאוג לפתרון מידתי בטרם נאלצה לפטר את העובדים.

•     לא, מאחר שהפיטורים נובעים משיקול ענייני כלכלי וללא קשר להשתייכות לארגון.

   בסופר מרקט שפע יששכר ארבע מחלקות עובדים: הקופאים, מסדרי המדפים, עובדי מחלקת הירקות ועובדי המעדנייה. כוכבה, הקופאית הוותיקה, ניגשה להנהלה עם חתימות מקרב שני שלישים מהקופאים ומבקשת להכיר בארגון שהקימה כארגון היציג של הקופאיות בסופר. ההנהלה מסרבת להכיר בארגון, והסכסוך מגיע לבית הדין. מה הדין?

• 1. סביר שבית הדין יכיר בארגון כיציג, ובלבד שכל הקופאים עובדים באותו הסניף וקיימת ביניהם קרבה גיאוגרפית.

• 1. אם מדובר בהתארגנות ראשונית, בית הדין בהכרח יכיר בארגון כיציג.

• 1. סביר שבית הדין לא יכיר בארגון.

• 1. הארגון ממילא אינו עונה על התנאים להכרה בו כארגון עובדים.