NEW
Font size
S
M
L
XL
Worksheetsבבא קמא י"ב- יז עמוד א
Total questions: 15
Worksheet time: 52mins
Name
Class
Date
1.
"נכסים המיוחדים" - למעוטי מאי? (יג:)
a)
כשיש ספק של מי הוא שור המזיק, א"נ פרט לשור של הפקר שזכה בו אחר, א"נ נגח ואח"כ הפקיר או הקדיש.
b)
פרט לשור של שותפים.
c)
פרט לשור שאין בו שוה פרוטה.
d)
פרט לשור של עכו"ם.
2.
באיזה אופן גובין בי"ד מטלטלי דיתמי לבעל חוב? (יד:)
a)
יכא שתפס, ואפי' לאחר מיתה.
b)
כשהחוב הוא שוה לערך המטלטלין אבל אם שוה פחות, אין גובין
c)
היכא שתפס מחיים לפני מות אביהם.
d)
על ידי האפוטרופוס, שנשבעה על היתומים
3.
בני חורין ובני ברית" - מה ילפינן מכאן? (טו.)
a)
דשור ישראל שנגח שור עכו"ם פטור מתשלומין.
b)
דגוי פסול לעדות אבל עבד כנעני כשר.
c)
דאין שליחות לגוי ועבד.
d)
דגוי ועבד פסולין לעדות.
4.
חתול שאכל תרנגול האם דנין דין זה בבבל? (טו:)
a)
אין דנים.
b)
אכל תרנגול גדול אין דנין, דקנסא הוי, תרנגול קטן דנין, דאורחיה הוא.
c)
דנים
d)
אכל תרנגול גדול דנים, דמחמת פסידי עבדינן שליחותייהו, תרנגול קטן אין דנים דהפסידו מעט.
5.
באיזה אופן מצינו נזקי שן דלא מכליא קרנא? (ג. ד"ה הא) תוספות
a)
אכלה מן ערוגה שבין הערוגות וכיון דלא ניכר מאיפה אכלה מיחשב לא מיכליא קרנא
b)
כשאכלה מה שאינו ראוי לה כגון כלב שאכל צאן וחתול שאכל תרנגול.
c)
אכלה ערוגה וסופו לחזור ולצמוח, ולתוס' טינפה פירות להנאתה.
d)
כשאכלה פירות ברה"ר דלא חייבה תורה אלא שן בחצר הניזק.
6.
"כאשר זמם ולא כאשר עשה" - למה לא שייך בממון דין זה? (ד: ד"ה ועדים) תוספות
a)
דממון קיי"ל אין עונשין מן הדין ולכן פטורים מלשלם
b)
דאפשר בחזרה א"נ דיש לחייבו מק"ו דממון עונשין מן הדין משא"כ בעונשי מכות ומיתה
c)
דאמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
d)
דאמרינן קם ליה בדרבה מיניה.
7.
נכסים המיוחדים: מה בא למעט?
a)
לרב יהודה שצריך שיהיו כל הנכסים המזיקים שייכים לאחד.
מתניתא תנא לגבי שור הפקר שנגח וקודם שתפסו הניזק קדם וזכה בו אחר.
לרבינא נגח ואחר כך הקדיש, נגח ואחר כך הפקיר
מתניתא תנא לגבי שור הפקר שנגח וקודם שתפסו הניזק קדם וזכה בו אחר.
לרבינא נגח ואחר כך הקדיש, נגח ואחר כך הפקיר
b)
למעט אם ניזוק משני שוורים של שני בני אדם, שאחד אומר שהשור של השני הזיק - חייב
c)
והועד בבעליו - שיהיה לו בעלים שיעידו עליו
d)
שמתחילת הדין ועד סופו עוד מולו אותו בעלים, שהרי השור יסקל והבעלים חייב בכופר
8.
בדף י"ד לגבי דין רשות הניזק והמזיק במה חולקים רבי אלעזר ורב יוסף? למסקנת הגמרא
a)
ר"א - רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה, פטור בה על שן ועל הרגל, ובקרן תם = חצי נזק . מועד = נזק שלם.
רב יוסף - חצר השותפין והפונדק חייב בהן על השן והרגל.
רב יוסף - חצר השותפין והפונדק חייב בהן על השן והרגל.
b)
האם מיוחד בין לפירות בין לשוורים או שמיוחד לשניהם לפירות ולא לשוורים
c)
האם הרשות היא בקעה כי בא היו רגילים להסתובב שוורים או שזה דווקא בפונדק שמונחת שם סחורה בלבד.
d)
נחלקו בשדה מיוחדת לפירות ולא לשוורים - שרבי אלעזר כדת רבי זירא שלא נחשב כחצר הניזק, ורב חסדא סבר כאביי שכיוון שאינה מיוחדת לשוורים הרי היא "שדה אחר"
9.
כשרבי אלעזר אמר שחצר השותפין פטור הגמרא מביא את דעת רבי שמעון בן אלעזר. מה הם ארבה כללות ששנא
a)
א. רשות שהיא מיוחדת לניזק ולא למזיק ונכנס המזיק והזיקו שם - חייב בכל. ב רשות של המזיק שנכנס שם הניזק - פטור מהכול. ג רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ובקרן תם חצי נזק במועד נזק שלם. ד רשות שאינה לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם - חייב בשן ורגל, ובקרן תם חצי נזק ומועד נזק שלם
b)
א. רשות שהיא מיוחדת לניזק ולא למזיק ונכנס המזיק והזיקו שם - חייב בכל. ב רשות של המזיק שנכנס שם הניזק - פטור מהכול. ג רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ובקרן תם חצי נזק במועד נזק שלם. ד רשות שאינה לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם - חייב בשן ורגל, ובקרן בין בתם ובין במועד משלם נזק שלם
c)
א. רשות שהיא מיוחדת לא לניזק ולא למזיק ונכנס המזיק והזיקו שם - חייב בכל הכלים. ב רשות של המזיק שנכנס שם הניזק - פטור מהכול. ג רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ובקרן תם חצי נזק במועד נזק שלם. ד רשות שאינה לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם - חייב בשן ורגל, ובקרן תם חצי נזק ומועד נזק שלם
d)
בכלל יש שלוש ולא ארבע כי גם לגבי שן הוא חצר הניזק, ולגבי קרן בדיני שותפים שמשלם חצי נזק. יוצא שיש בכלל ג' כללים: חצר הניזק, חצר המזיק, חצר השותפין שחייב בחצי נזק על קרן ופטור על השן והרגל. והד' שיש חצר שותפים שבה חייב על שן ורגל כיוון שמיוחדת לאחד לפירות לא נכלל.
10.
"וכבוד עשו לו במותו" - במה מדובר לדברי ר' נחמיה?
a)
שהספידו אותו ארבעים יום
b)
שהניחו ס"ת על מטתו כשהי' עדיין חי אבל לאחר המיתה אין לעשות כן.
c)
. שהוציאו ס"ת לכבודו ללוותו.
d)
שהניחו ס"ת על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה.
11.
"על פי עדים בני חורין בני ברית", למדנו, שאין מקבלים עדות, לא מעבדים, שאינם בני חורין, ולא מנוכרים, שאינם בני ברית.
למה שיהיו העדים גם בני חורין וגם בני ברית? דף טו
למה שיהיו העדים גם בני חורין וגם בני ברית? דף טו
a)
שאם היה מלמד שעבד פסול לעדות, היה מקום לומר דווקא עבד פסול, שאין לו יחס, כלומר אין הבנים מתייחסים אחר אבותיהם. אבל נוכרים בני חורין, שמתייחסים אחר אבותיהם, ככתוב, "הדרימון בן טברימון בן חזאל ו ", אינם כבהמה ויקבלו מהם עדות. ואם היה מלמד שנוכרי פסול לעדות, היה מקום לומר, דווקא נוכרי פסול, שאינו שייך במצוות. אבל עבד, שחייב במצוות, כאשה יקבלו ממנו עדות.
b)
בני חורין שיוכלו להגיע לדין, ובני ברית שלא ידונו כדיני אמורים
c)
עבד = לחמור שאברהם אומר לאליעזר וישמעל שבו לכם פה עם החמור, והם גם לא בני ברית כי הם נוכרים
d)
אם רק נוכרים פוסלי עדות, מי שנחשב כמצווה ועושה היה יכול להיכנס רק מכיוון שהוא עבד - נפסל
12.
האם הנשים נכללים כגברים. כן בשלושה לימודים של התורה האיש והאישה שווים. מה הם, ולמה יש צריכותא בלימודים שלהם מפסוקים שונים, שלא לקחו פסוק אחד וילמדו ממנו שאר דברים בבניין אב ?
a)
א. להיענש על שעברו מצוות . לא תעשה.ב לדיני ממונות. ג. לחייב את הממית אותם.
שאם היה כתוב ענין זה רק בעונשי מצוות לא תעשה היה מקום לומר כי חסה עליה, שתהא לה כפרה. אבל דיני ממונות, לאיש נאמרו ולא לאשה, כי האיש רגיל להיות נושא ונותן, ולא האשה. ואם היה כתוב ענין זה רק בדיני ממונות, היה מקום לומר כי דבר זה נצרך לאשה לקיום חייה. אם היה כתוב ענין זה רק לענין חיוב מי שהמית אשה, היה מקום לומר, מאחר שאיבד נשמה, אבל לשאר דברים אין האשה כמו האיש. אבל איסורי לא תעשה ודיני ממונות, שאין בהם איבוד נשמה לאיש נאמרו ולא לאשה. צריכא
שאם היה כתוב ענין זה רק בעונשי מצוות לא תעשה היה מקום לומר כי חסה עליה, שתהא לה כפרה. אבל דיני ממונות, לאיש נאמרו ולא לאשה, כי האיש רגיל להיות נושא ונותן, ולא האשה. ואם היה כתוב ענין זה רק בדיני ממונות, היה מקום לומר כי דבר זה נצרך לאשה לקיום חייה. אם היה כתוב ענין זה רק לענין חיוב מי שהמית אשה, היה מקום לומר, מאחר שאיבד נשמה, אבל לשאר דברים אין האשה כמו האיש. אבל איסורי לא תעשה ודיני ממונות, שאין בהם איבוד נשמה לאיש נאמרו ולא לאשה. צריכא
b)
במצוות איך הנשים לא חייבות, בדיני ממונות בלבד. כי למה שיהיה הבדל בפרשת השבוע שלנו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ריבוי איש ואישה בלבד
c)
רק דיני מיתה, כי מצוות עשה נשים פטורות ובדיני ממונות האישה לא תקיפה כמו האיש, נשאר לנו את דין דווקא בממית איש יתחייב, וצריכותא שאם האישה הרגישה אישה פטורה שנאמר דווקא איש.
d)
אין בהם הצד השווה ולכן אי אפשר ללמוד תמיד מאיש לאישה
13.
על מי נאמר שנטל ידיים ואז הניח תפילין ורק אז ענה על שאלתו?
a)
רמי בר חנה
b)
רבא בר בר חנה
c)
רבא בר חנה
d)
חזקיה המלך
14.
מה הפירוש של לימוד גדול ממעשה?
a)
לימוד תורה מביא לידי מעשה ומשמע שמעשה עדיף - לגבי עצמו, אבל ללמד אחרים חשוב יותר ממעשה.
b)
בשביל לעשות צריך לשאול ולעמול על כל דקדוקי ההלכות ושורשי פרטיהם ואז להוריד אותם מאור האין סוף עד לסעיפי החיים
c)
מעשה ממה שנלמד
d)
התורה היא לא כוח פוטנציאלי, ולכן רק כשנפעל מתוך עיני התורה במציאות חיינו, נוציא את משמועות הלימוד גדול ממעשה כחזקיה.
15.
- "אשריכם זורעי (צדקה) על כל מים(תורה) משלחי רגל השור והחמור"
מה דרש על כך רבי יוחנן בשם רשב"י ?
מה דרש על כך רבי יוחנן בשם רשב"י ?
a)
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים שנמשלו לשור וחמור. הם יוסף ויששכר ולא רק הכוונה לנחלתם אלא למעלתם שיוסף מנגח בשורו, ויששכר מקבל כסף מזבולון
b)
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים יוסף ובנימין
c)
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה למשוך עליו חוט של חסד מתוך הזכויות של שבט יוסף ויששכר, המלכות והבינה - שנאמר תפארת דמלכות
d)
כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים יוסף ויששכר, וזוכה למעלתם. זוכה לכילה ואויביו נופלים לפניו שנאמר ביוסף "בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ" וזוכה מיששכר לבינה "ומבני יששכר יודעי בינה..."
Reset
