עד מקום הפרק השני שבאמצע האצבעות

עד קנה הזרוע

עד סוף האצבעות

בכל אורך האצבעות ובראשן וברוחבן סביב

כיון שנוהגים קודם לעשות ורק לאחר מכן לברך

כיוון שלפעמים אין הידיים נקיות לפני הנטילה

כיוון שאסור לברך לפני הנטילה

גם ניגוב הידיים מן המצווה

לא. הם מחוברות ליד אך לא חוצצות אותה

כן. הוי חציצה והחכם עיניו בראשו ויוריד ציפורניים לפני שבת

לא. כי אם כך הם היו חוצצות גם לטבילה והם לא

כן. ומדובר רק על ציפורניים עם לכלוך.

אם הוא בדרך והמים רחוקים יותר מ72 דקות לפניו

אם הוא בדרך המים רחוקים יותר מ18דקות לפניו

אם הוא בדרך והמים רחוקים פחות מ18 דקות לאחריו

אם הוא בדרך והמים רחוקים פחות מ72דקות לאחריו

אם הוא בדרך והמים רחוקים יותר מ18 דקות לאחריו

יטול נטילה של צרכים, לאחר מכן ישפשף ידיו בקרקפת או במקומות המכוסים ואז יטול נט"י ויברך על נט"י כיוון שכל ברכה מצריכה נטילה, ויברך המוציא

יטול נטילת ידיים עם ברכה ולאחר מכן ישפשף בראשו ויטול נטילת צרכים ולאחר מכן יברך אשר יצר , ואז יברך המוציא.

יטול ידיו נטילת צרכים יברך אשר יצר ואז מיד יברך על נטילת ידיים ואז המוציא

יטול ידיו נטילת ידיים לאחר מכן יברך אשר יצר ינגב ויברך המוציא

כמובן. יטול בברכה כיוון שהאוכל דבר שטיבולו במשקה חייב בנט"י בברכה.

לא. תה וקפה משקאות מבושלים הם לכן לא צריך ליטול ידיים.

למנהג הבלדי - יטול בברכה

למנהג השאמי - ייטול בלא ברכה

לכולי עלמא ייטול בלא ברכה

כן. התפוח מטובל במשקה.

לא. משקה הבא לאוכל כאוכל דאמי

כן. חובה ליטול. ומספק לא יברך

אסור ליטול בשום פנים ואופן

דצ"ך עד"ש באח"ב

זצוקלללל"ה

בג"ד כפ"ת

פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז

י"ד שח"ט ד"ם

לא. בעינן נטילה לשם קדושה.

כן. כיוון שכיון בהתחלה להנות מכל מה שמצריך נטילה.

לא. נטילת ידיים ללחם חייבת להיות לשם לחם.

כן. דין נטילה לדבר שטיבולו במשקה שווה לדין לחם.

דברים שדרכם לאכלם בלא כף ומזלג ,אפילו אוכל עם כף ומזלג חייב בנטילה

,,ברים שדרכם לאכלם רק עם כף ומזלג אם יאכל ללא כף ומזלג ואפילו בידיים לא צריך בנטילה.

ספק אחד- נטילה ללא ברכה

שתי ספקות(מבושל,נאכל שלא ביד) - אינו צריך ליטול

עד מקום הפרק השני שבאמצע האצבעות

עד קנה הזרוע

עד סוף האצבעות

בכל אורך האצבעות ובראשן וברוחבן סביב

כן. כי חובה לאכול ישר אחרי הברכה ואין אפשרות לדבר ביניהם.

לא. מנהג תימן שאפשר לדבר גם בין הרכה לאכילה.

בשום פנים ואופן לא. עובר לעשייתן. ואין אפשרות לדבר ממש כמו בנט"י

דיבור מעניין הברכה מותר.

בין ברכת הנטילה לברכת המוציא

בין הנטילה לברכה

בזמן הנטילה עצמה

בין הברכה לניגוב הידיים

כל דיבור. השולחן ערוך פסק כמו הרמב"ם שמותר לדבר בין הנטילה לברכה, ואין היסח הדעת.

בשום דיבור. כל דיבור הינו הפסק.

בדיבור מינימלי, בערך עד זמן אכילת פרס.

בדיבור לצורך הסעודה

מותר להפסיק בדיבור לעניית אמן

כן. יש שלוש שניות בין הברכה לאכילה שאפשר להתעכב אחת הברכה לבטלה.

כן. כי ברגע שאני מחכה אני מאה דעתי שהאכילה לא חשובה לי והרי זה זלזול, וברכה זו נחשבת הפסק, וגם ברכה לבטלה.

לא. כי אפשר לדבר בין הברכה לעשייה כמו בנט"י.

אם השהייה לצורך הסעודה -לא נחשבת הפסק.

ערב- למעלה

בוקר- למטה

ערב ובוקר למעלה

ערב- למטה

בוקר- למעלה

ערב ובוקר למטה

כן. מותר להעתיק את הסעודה מהמקום שאכלת כל עוד אתה חוזר לברך במקום הראשון אחר כך.

כן. כל הבית נחשב רשות אחת כמו בעניין הליכת 4 אמות בגילוי ראש, ולכן אפשר להעתיק סעודה ממקום למקום בבית.

לא. אסור להעתיק סעודה בשום אופן

לא. אך אם זה היה לצורך, היה לו מותר.

כשהולך להביא דברים לצורך הסעודה.

אם נשארו מקצת חברים, ואפילו חבר אחד

אם נשארו מקצת חברים, מיעוט רבים שניים.

אם ישן שינת עראי

אם הוצרך לנקביו, מכל מקום צריך נט"י בלא ברכה

כשקורה לו חבר לדבר עמו

הליכה לתפילה בבית הכנסת

תפילה במקום הסעודה

כשיוצא לבית אחר להמשיך סעודתו שם

כשנשאר רק חבר אחד בסעודה, ומקצת חברים מצריכים שניים.