NEW
Font size
Worksheetsקידושין ב-ד + כה- כז
Total questions: 17
Worksheet time: 29mins
מחלוקת בנוגע לפרטי הארוע:
לדעת רבי אליעזר....
ולדעת חכמים......
האדם בירושליים היה בריא שכן אדם חולה אין לו צורך בקניין ומתנתו נקנית בלי מעשה קניין, ולדעת חכמים הוא היה חולה שכן גם חולה צריך בקניין
האדם היה חולה שכן גם מתנתו של אדם חולה (גוסס...) נקנית עם מעשה קניין בלבד, ולדעת חכמים היה בריא שכן אם היה חולה לא היה לו צורך בקניין שכן מתנת אדם חולה נקנית ללא מעשה קניין
האדם היה בריא אך חשש שימות ולכן רצה להעביר את המיטלטלין שלו לאדם אחר, ולדעת חכמים היה חולה שכן אדם חולה בלבד צריך מעשה קניין לקניין מיטלטלין בעניין ירושה, ואדם בריא איננו רלוונטי לסיפור
אדם היה חולה ולא רצה להעביר את המיטלטלין שלו במשיכה עי אדם אחר משום שלא הרגיש בטוח, ולכן עשה זאת עי חלקת אדמה (הוכחה שמיטלטלין בעינן צבורים)
כיצד נסתרים הטיעון הראשון והשני (מחוברים) לכך שבהכרח היו מעות המתנה במקרה של הבחור מירושלים ולא בהמות וחביות יין ממש?
הרי לא ייתכן שמדובר במעות ולא בבהמות וחביות ממש...... שכן אם מדובר במעות למה שלא יקנה לאדם האחר אותן ע"י אדם אחר?! למה שיקנה לו אותם דרך קרקע?!
הטענה שבהכרח היו שם מעות אינה חזקה דייה שכן היה יכול להקנות לו את המעות בקניין משיכה... בדיוק כפי שאתה טוען שמיטלטלין היה מוסר לו בקניין חליפין!
הטענה שמדובר במעות בהכרח אינה חזקה דייה שכן היה להקנות למקבל את המיטלטלין ע"י אדם אחר ולא היה זקוק לקניין אגב קרקע
וודאי שמדובר במעות שכן אם היה במיטלטלין היה מקנה לו אותם בקניין חליפין!. אך כיוון שאמרו לו חכמים שחייב הוא לבצע את הקניין אגב קרקע ברור שמדובר במעות
כיצד לבסוף מתרצת הגמרא את עניין החולה/בריא והמעות/מיטלטלין?:
האדם לא מסר את המיטלטלין לידי מישהו שימסור אותם למקבל המתנה המיועד במשיכה משום שלא סמך עליו, חשש שיכלה את המתנה בעצמו ואת לשון הגמרא מתרצים באופן מתאים(שכן בהתחלה היא אינה מתאימה). רבי אליעזר וחכמים נשארים שונים בדיעותיהם.
האדם לא מסר את המיטלטלין לידי מקבל המתנה משום שהיה חולה, ולהעביר מעות הרבה יותר קל לאדם חולה מאשר להעביר עכשיו 100 צאן וחביות יין.....
את לשון הגמרא מתרצים בהתאם,- כך שתתאים לגרסה של רבי אליעזר וחכמים יחדיו (האדם היה חולה בהתחלה ולבסוף הבריא) ולאחר מכן העביר לאדם המקבל את המתנה מעות השוות שווי המיטלטלין שרצה להעביר לו בתחילה.
חכמים מסכימים עם רבי אליעזר שהאדם היה חולה, והגמרא אינה מתרצת את הנושא, השאלה באשר להאם מיטלטלין בעינן צבורים או לא נשארת פתוחה. ומחפשים עוד הוכחה
מהי משמעות "בית סלע"?
מקום שאדמתו קשה כסלע
מקום שגודלו כגודל סלע (מטבע קטן)
מחלוקת בגמרא
כל התשובות נכונות
" הוא מותיב לה והוא מפרק לה..." משמעות המשפט והנושא הוא עוסק היא:
הוא מקשה על הסוגייה, והוא מפרק את גורמי קושייתו בעצמו, מדובר ברב המנונא
הוא מקשה על הסוגייה שאי אפשר לפרק קניין שדה לשטר וכסף בנפרד, חייב יחדיו, מדובר ברב המנונא
הוא מקשה על דברי שמואל, והוא מתרץ בעצמו את עצמו כך שלא יסתור את דברי התנא, מדובר ברב המנונא
העניין עוסק בקניין משיכה וחזקה, אם ייטיב עם הסוחר יוכל לקבל הנחה במחיר השדה והסוחר יפרק לו את התשלום לתשלומים קטנים יותר וזמניים
מהו התירוץ בעניין "שדי נתונה לך" "שדי מכורה לך" (מדוע נאמר גם בלשון מכר?)
כדי לייפות כוחו-נאמר בלשון מכר שכן השדה *נקנית* למקבל בתור חלק מהמתנה. השדה שלו באמת
כדי לייפות כוחו- שאם יבוא אדם וידרוש את השדה כחלק מחוב ישן שחייב נותן המתנה לפני שנתן המתנה, יהיה חייב נותן המתנה לפצות את מקבל המתנה
כדי לייפות כוחו- שאם יבוא אדם וידרוש את השדה משום שהיא שלו ולא הייתה לאדם האחר כל זכות לתתה במתנה למי שנתן, יהיה חייב נותן המתנה לקנות לאדם האחר מיטלטלין בשווי שווה לשווי השדה
כדי לייפות כוח מקבל המתנה- אם ירצה לתת מקבל המתנה את השדה לאדם אחר, משום שיש לו חוב, יהיה חייב מקבל המתנה לפצות את נותן המתנה על המתנה שמסר
מהו הקושי בדבריו של רבי זירא לעניין קניין ע"י כלים?
הכלים של הקונה, אבל הוא נמצא ברשותו של המוכר. כיצד יכול לקנות כך פיל של המוכר עי שכירת מקומו?! הרי הוא ברשותו! (הרי אין בעניין הכרעה בדיון בגמרא)
הכלים של המוכר, ולא של הקונה, כיצד יוכל לקנות חפץ בהגבהה עי חפץ שאינו שלו?! (הרי הדבר לא הוכרע בגמרא!)
הרי הכלים שלו הם מיטלטלין, והרי מיטלטלין נקנים עי אדמות וקרקעות ולא עי מיטלטלין אחרים! כיצד יוכל לקנות כך מיטלטלין אחרים?! (והרי הוא קונה פיל של המוכר...)
כיצד יכול אדם לקנות פיל עי כלים.... פיל נקנה רק במשיכה!!!
מדוע אין קושי בעניין חובת שטר בקניין כסף?
הרי נאמר "כתוב בספר וחתום"!. משמע צריך "חתימה" משמע צריך שטר בשביל קניין בכסף... קיים קושי!!
לא נאמר "יקנו" בסוף הפסוק, משמע אין צורך ממש בשטר אלא מדובר רק בראיה לקניין שנעשה כבר בכסף, שכן בפסוק לפני מתואר שהקניין נעשה לאחר הכסף כבר
נאמר "יקנו" בסוף הפסוק, משמע הכסף בלבד גומר את הקניין, אם היה נאמר "חתום" לאחר אמירת "יקנו" היינו יודעים שחייב גם שטר.... אבל לא כתוב לכן אין קושי!
בפסוק מתוארת חתימה "כתוב בספר וחתום", משמע משום שחתם כבר על השטר לפני ששילם בכסף, פטור מלחתום על השטר בשנית
באיזה מקרה *בדיוק* לא צריך לכתוב שטר *אפילו שלכאורה היה צריך?*
במצבים מסוימים מבקש אדם לקנות מיד בכסף ללא שטר, ובמקומות שלא נהוג בהם לכתוב שטר הדבר מתקבל על הדעת אעפ שלכאורה כותבים שטר תמיד
דעת הקונה אינה נחה עד שיקבל שטר שמעיד על הקניין.... לכן לעולם אין מצב שבו קיים קניין ללא שטר מתקבל, הדבר נזקק גם לקונה וגם למוכר!
במקומות שבהם נהוג לכתוב שטר, יכול אדם להציב כתנאי לקניין שייעשה הקניין בכסף בלבד ואז לא חייב לקבל דטר כדי לעשות הקניין, ולא יוכל לחזור בו המוכר
במקומות שבהם נהוג לכתוב שטר, יכול הקונה להתנות שיקנה הקרקע מיד לאחר נתינת הכסף, ויקבל שטר רק לאחר מכן. במקרה שכזה אם ירצה לחזור בו המוכר מן המכירה יהיה חייב הקונה להחזיר את השטר למוכר כאות לוויתור על הקניין ורק לאחר מכן תתבטל הקנייה.
באיזו צורה יצא רב אידי בר אבין סוחר ממולח בקנייתו ודאג לתנאים מצוינים לטובתו?
א. התנה שאם יבטל את הקניין המוכר בטענה שלא שילם לו, יוכל להגיד שמשום שקיבל כבר שטר אינו יכול לבטל הקניין
התנה שאם ירצה לחזור בו מהקניין יוכל כיוון שיגדיר שהקניין נעשה רק לאחר שקיבל שטר ועוד לא קיבל שטר, ואם ירצה המוכר לחזור בו הוא, יוכל להגיד לו שנעשה כבר הקניין כאשר מסר לו את הכסף ולכן לא יכול לחזור בו
התנה למוכר שאם ירצה לחזור בו יוכל משום שעוד לא שילם לא את המעות, ואם ירצה המוכר לחזור בו הוא לא יוכל משום שכבר קיבל את שטר הקניין
לא התנה דבר, רבי אידי בר זבין לא יצא ממולח באופן מיוחד כלל.....
. על אלו משניות הקשו מדוע מופיע בהם לשון 'דרכים ולא דברים'
בז 'דרכים בודקין את הזב
כוי יש בו דרכים שוה לחיה,.. שוה לבהמה.. ,שוה לחיה ולבהמה.. ,לא לחיה ולא לבהמה..
זו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים
כל התשובות נכונות
נקנית בשלשה דרכים וקונה את עצמה בשני דרכים. מה בא המנין למעט?
למעט חופה
למעט חליפין
כל התשובות נכונות- כי יש מחלוקת
. מה המקור שמועיל קידושי כסף, וכן שהאב זכאי בכסף קידושי בתו ?
בנעוריה בית אביה - כל שבח נעורים לאביה
מכך שמקבל קנס אונס ופיתוי של בתו
'ויצאה חנם אין כסף' ,ודרשו אין כסף לאדון זה ,אבל יש כסף לאדון אחר
ממונא מאיסורא לא ילפינן
מאחר שיש מקור שאמה עבריה יוצאת בנערות, מדוע צריך לימוד גם לבגרות
רבה :אם היה כתוב רק אחד מהם היינו חושבים שהכוונה שיוצאת רק בבגרות
אביי :הפסוק נצרך לאילונית שאין לה ימי נערות, שהיינו חושבים שלא תצא בכלל
כל התשובות נכונות
כל התשובות נדחו!!!! ונפסק כמר בר רב אשי :הפסוק נצרך לעיקר מכירת של איילונית שהו"א שכיון שאינה מביאה סימני נערות, אי אפשר למוכרה.
למדתי עם אחד ההורים לבוחן?
לצערי - לא
רציתי - לא יצא
רציתי ולמדתי- ואף נהנתי!
מדוע לא ניתן לקנות חפץ בלשון " הרי חפץ זה מקודש לי"?
כיון שהחפץ אינו קדוש
כיון שזה לשון מיוחדת שאינה קשורה לקניין
כיון שבמילה "לקדש" יש צד של איסור - שקיים באשה בלבד
"אשה בפחות משווה פרוטה לא מקניא נפשא"מה דעתו של תוספות?
הגרסא הנכונה היא ללא המילה נפשא
פסול קנין הקידושין באישה אינו בגלל שהיא אינה מסכימה
כל התשובות נכונות
למדנו משדה רק קנין כסף לאשה ולא קניין חליפין
