הסולטאן שחרר חיילים מצבאו ושיכן אותם בעיר

הסולטאן העביר לעיר אוכלוסיות ממקומות שונים באימפריה

הסולטאן אילץ את השבויים הנוצרים להישאר בעיר

הסולטאן הביא מוסלמים ממקומות שמחוץ שלטחי האימפריה

קובץ חוקים בנושאים שונים שנועד לניהול המדינה

החוק המקומי שלפיו פעלו באזורים שונים ברחבי האימפריה העות'מאנית

חוקים ביזנטיים שאימץ הסולטאן מחמד השני

קובץ שכלל החלטות משפטיות אשר ניתנו על ידי קאדים ברחבי האימפריה

הסולטאן הצליח סופסוף למצוא מקום מספיק גדול בשביל הבית שלו

המעבר מצביע על חולשה של העותמ'אנים שכבר לא יכלו להמשיך ולכבוש עוד שטחים

הגאזים הפכו לגורם דומיננטי יותר בניהול המדינה

המדינה הפכה ממדינה בתנועה למדינה מיושבת

מדובר היה במועצה אימפריאלית בראשות הווזיר הגדול שניהלה את ענייני המדינה

קבוצה של מקורבי הסולטאן שייעצה לו באופן אישי

גוף גדול שכלל את בכירי הצבא והמנהל ואשר פעל בכל רחבי האימפריה

אנשי דת בכירים שנתנו פסיקות בתחום ההלכה

העסכרי כללו את בוגרי מערכת הדבשירמה בלבד ואילו הרעאיה כללו את המוסלמים מלידה שהשתלבו בעסכרי

לעסכרי השתייכו הפרשים ולרעאיה השתייכו היניצ'רים הרגליים

למעמד העסכרי השתייכה האליטה הצבאית-מנהלית ולמעמד הרעאיה השתייכו פשוטי העם משלמי המסים

מעמד העסכרי כלל את בכירי הממשל שישבו באסתנבול ואילו מעמד הרעאיה כלל את בני המעמד הצבאי-מנהלי שפעלו מחוץ לאסתנבול

על צירוף של רבים מבני מעמד הרעאיה למעמד העסכרי

הענקת ההכנסות מנחלה לפרש בתמורה לשירותים שונים שסיפק למדינה

החכרת הזכות לגבות מסים על מקורות הכנסה מסוימים

תשלום במזומן לפרשים ויניצ'רים מתוך הכנסות של שטחים שנכבשו

שלושה סדרי גדול של הכנסה מהתימאר מהנמוך ביותר לגבוה ביותר

בעלי תפקידים שונים שפעלו בממשל

מסורות משפטיות שונות שאומצו על ידי העות'מאנים

סוגי מסים שונים שהוטלו על מעמד הרעאיה

הוא היה חבר במועצה האימפריאלית שפעלה באסתנבול

היה עוזרו של הקאדי וסייע לו בניהול המחוז

המפקד הצבאי והממונה על המנהל במחוז שלו

הוא עמד בראש המועצה של הביילרביים

יכול היה לעשות בנחלה שקיבל כל מה שרצה

החזיק בסמכויות משפטיות ושפט בעניינים שנגעו לנתיניו

יכול היה להוריש את הנחלה שקיבל לצאצאיו

נהנה רק מהזכות לגבות מסים מנחלתו ולא קיבל בעלות עליה

מכיוון שכך היה מקובל אצל המונגולים והסלג'וקים

כדי למנוע איומים מצד יריבים פוטנציאליים שקיומם יכול היה לערער את יציבות השלטון

מכיוון שהאמהות של הנסיכים רצו שיהיה זה בנם אשר יתמנה לשליט

כדי להימנע מהצורך לתת משרות בכירות ליתר האחים וכך לחסוך כסף רב

תהליך זה מצביע על חולשת הסולטאן שלא הצליח לאכוף את סמכותו כפי שהיה בתחילת דרכה של האימפריה

תהליך זה מצביע על כך שהשושלת העות'מאנית איבדה מחשיבותה וכבר לא היה בה צורך כדי שהמדינה שהוקמה על ידה תמשיך להתקיים

תהליך זה מצביע על השתכללותה של המדינה העות'מאנית במובן של פיתוח מוסדות שלטון שלא הצריכו את המעורבות של הסולטאן בכל עניין ודבר

תהליך זה מצביע על כך שהסולטאנים כבר לא ראו צורך להמשיך ולכבוש שטחים נוספים מכיוון שהם לא היו מסוגלים לנהל טריטוריה גדולה מדי