כִּי זֶה מָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת

כִּי זֶה טָעִים

כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָכַל בַּשָּׁמַיִם מַאַכְלֵי חָלָב

כִּי הֵם הָיוּ vegetarian

כִּי נִגְמַר לָהֶם הַבָּשָׂר

כִּי אַחֲרֵי שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה הֵם הֵבִינוּ שֶׁהַכֵּלִים שֶׁלָּהֶם לֹא כְּשֵׁרִים

מִנְהָג טוֹב

מִצְוָה, אֲבָל מִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב לֹא חַיָּב.

אָסוּר

שֶׁמֶן זַיִת

בָּשָׂר וְיַיִן

דָּגִים וּפִתָּהּ

כִּי בָּשָׂר וְיַיִן מְשַׂמְּחִים אֶת הָאָדָם, וְיֵשׁ מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בַּחַג

כְּדֵי לִהְיוֹת חֲזָקִים

כְּדֵי שֶׁלֹּא נוּכַל לֶאֱכֹל גְּבִינָה

וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגְּךָ

אַתָּה תִּשְׂמַח