NEW
Font size
Worksheetsבוחן בגמרא
Total questions: 19
Worksheet time: 19mins
? מהו עיקרו של בור, האם הפתח או החלל
? מה זה משנה
עיקר הבור זה הפתח
עיקר הבור זה החלל
אדם החופר בור ברה"ר, והפתח נמצא ברה"י- כיצד יתכן לחייב אותו הרי אסור לניזק להיכנס לשם
נכון, ולכן בעל הבור יהיה פטור
מדובר שהפקיר רשותו ולא בורו
מדובר שהפקיר גם רשותו וגם בורו
התנא של המשנה סובר....
שלא משנה היכן הפתח של הבור נמצא (ברה"ר או ברה"י) תמיד יהיה חייב
רק כאשר הפתח נמצא ברה"ר יהיה חייב
רק אם הפתח נמצא ברה"י חייב
מהו המקרה השלישי במשנה, ומהו התנאי שרש"י מוסיף
החופר בור ברה"י ופתחו לרה"י אחר, ודווקא שהפקיר את הרשות שבה נמצא הפתח
החופר בור ברה"י ופתחו לרה"י אחר, ודווקא שהפקיר את הרשות שבה נמצא החלל
החופר בור ברה"י ופתחו לרה"י אחר, בתנאי שיפקיר גם את החלל וגם את הבור
לשיטת רב יוסף לכו"ע בור ברה"י חייב והסיבה...
בגלל שבא לו לחלוק על רבה
משום שנאמר בתורה "בעל הבור" משמע בור שיש לו בעלים
בגלל שזה היה שייך לו ואחרי שהוא הפקיר את הבור זה הבור המושלם
לשיטת רב יוסף נחלקו בבור ברה"ר- לרי"ש חייב משום
כיון שהבור נחפר על ידו נחשב ליוצר הבור
כיון שזה בור שמזיק לרבים העוברים שם
שנאמר בתורה כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כ"ש אלא שעל עסקי פתיחה וכרייה באה לו
לשיטת רב יוסף נחלקו בבור ברה"ר- לר"ע פטור משום
שהתורה מחייבת דווקא עם הברו שייך לך ובור ברה"ר לא נחשב לשלך
משום שהבור הוא ברה"ר והיה לשור להיזהר לא ליפול שם
הוא פטור כי מתחשבים בו בגלל שחפר בור לצורכי רבים לשתית מים
לשיטת רבה בור ברה"ר לכו"ע חייב משום
חייב לקחת אחריות על תקלה שהניח ברשות הרבים
משום שזהו בור האמור בתורה
משום שנאמר כי יתפח וכי יכרה ללמד אותנו שלמרות שהבור לא שייך לו מבחינה ממונית בכל זאת יצירת הנזק מתייחסת אליו
לשיטת רבה נחלקו בבור ברה"י רי"ש פוטר משום
אפשר לחייב אותו גם על בור ברה"ר וגם על בור ברה"י
משום שבור ברה"י שייך לו
רש"י מבאר משום שהוא הפקיר את רשותו לא כדי להתחייב על נזקי הבור
לרבה נחלקו בבור ברה"י לשיטת ר"ע חייב משום
שאם חייב על בור ברה"ר כ"ש שיהיה חייב על בור ברה"י
משום שנאמר בתורה בעל הבור במפורש, הכוונה לבור שיש לו בעלים
שהוא מפקיר בור לרה"ר ואסור לעשות זאת
מהי ההלכה שקיים נחוניא
הלכה של "מסירת" בור לרה"ר
הוא חפר בורות כדי שלעם ישראל יהיה מיים לשתות
הלכה של גמילות חסדים
מהי ההלכה של "מסירת " בור
אין הלכה כזו
למסור פירושו- להודיע לציבור על בור לצורכי שתייה ושיזהרו ממנו
למסור זה לתת מתנה לרה"ר
הגמ' מספרת על ביתו של נחוניא שביתו נפלה לבור וסיפרו זאת לר' חנינא, מדוע בשעה ראשונה ושנייה הוא הוא אמר להם שהיא בסדר ורק בשעה שלישית אמר להם שכבר עלתה
הוא היה נביא ולכן ידע
משום שבשעה ראשונה ושנייה היא יכלה לשרוד את השהות בתוך הבור אבל בשעה השלישית שכבר לא שייך לשרוד שם הבין שהיא בטוח עלתה
הוא ידע שהוא צריך להרגיע אותם שלא יכנסו לפאניקה
הלכו לראות וראו שאכן הבת של נחוניא עלתה מהבור, וחזרו ושאלו את ר' חנינא איך ידע , מה הוא ענה להם
הוא שתק משום שהוא אדם צדיק ועניו
הוא אמר שהבין זאת מסברא שלא יתכן שהבת של מי שדואג לרבים תוזק "בדבר" עצמו
הוא הבין מנחנוניא שהבור הזה ריק בלי מיים ולכן היא בטוח תינצל
איך יתכן שהבן של נחוניא מת בצמא הרי ביתו ניצלה בגלל שאביה עסק במים שיהיה לעם ישראל
משום שהוא זילזל בשתית מיים וזאת הייתה אשמתו בלבד
אין השוואה- הבת ניצלה משום שהיא בת והבן לא ניצל מה לעשות
אין השוואה- הבת ניצלה בגלל שלא יתכן ש"באותו דבר" שעשה אביה דהיינו לחפור בור לצורכי מיים יכשל זרעו, אך הבן מת בצמא וזה לא שייך לחפירת הבורות
הגמ' שואלת מדוע נאמר "ארך אפים" ולא כתוב "ארך אף" באר את השאלה
למה כתוב בלשון רבים ולא כתוב בלשון יחיד
זה שכתוב בלשון רבים משמע שיש לו 2 מצבים וזה לא מסתבר כי גם אף אחד אין לו
זה שכתוב בלשון רבים משמע שיש לקב"ה 2 מצבים שונים זה מזה שאם לא כן אין משמעות לכתוב בלשון רבים
הגמ' עונה שאכן יש לקב"ה 2 הנהגות שנות שבהם נצרכת אריכות אף, לאיזה צורך הם נועדו
אחד לצורך הרשעים כדי לא להעניש אותם, ואחד לצדיקים גם כדי לא להענישם בעולם הזה
אחד לצורך הרשעים כדי לא להענישם מייד, ואחד לצדיקים כדי שלא לשלם להם את שכרם בעולם הזה
אחד לצורך הרשעים כדי לא לשלם להם את שכרם שמגיע להם על מצוות שעשו, ואחד לצדיקים כדי לא להענישם על חטאי הציבור
הגמ' מספרת על החסיד שראה אדם זורק אבנים מרשותו לרשות הרבים, ואמר לו שהוא שוטה, משום שהוא מסקל אבנים מרשות שאינה שלו לרשות שהיא שלו, מה הוא התכוון
לעצבן אותו, שבקרוב מאוד הוא יהיה עני ויגור ברחוב
שרשות הרבים היא רשות שלו יותר מאשר שהחצר היא שלו, וזה כי רשות הרבים לעולם תיהיה שייכת גם לו לעומת החצר שיתכן ולאחר זמן יצטרך למוכרה
הוא סך הכל רצה להעביר לו מסר חינוכי שאסור לאדם לזרוק נייר ברשות הרבים, בטח לא לזרוק אבנים שיזיקו להולכים שם
הלכו לראות וראו שאכן הבת של נחוניא עלתה מהבור, שאלו אותה מי העלך מהבור מה היא ענתה להם
איזה ענתה... כולה הייתה חנוקה מדמעות ונזקקה להחייאה
אמרה להם שאליהו הנביא זרק לה סולם וכך ניצלה
אמרה להם שנזדמן לה אברהם אבינו עם אילו של יצחק, תוס' מביא פירוש אחר- שזה הייתה דמותו של ר' חנינא
