בַּיִת

חָצֵר

גִּנָּה

בִּינְיׇן

.לָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הָיָה קֹשִׁי בְּלָלֶכֶת וּבַקָּשָׁה מִיּוֹסִי שֶׁיִּפְתַּח לָהּ אֶת הַדֶּלֶת

לָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה לֹא הָיְתָה בְּעָיָה כְּלָל

יוֹסִי הִתְבַּיֵּשׁ לִפְתֹּחַ לְזִקְנָה אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֵי מָה שֶׁעָשָׂה לָהּ

יוֹסִי לֹא רָצָה לִפְתֹּחַ לְזִקְנָה אֶת הַדֶּלֶת

הַזְּקֵנָה קָרְאָה לְיוֹסִי שֶׁיִּפְתַּח לָהּ אֶת הַבַּיִת יוֹסִי רָץ בִּמְהִירוּת וּפָתַח לָהּ אֶת הַבַּיִת

כֵּן, יוֹסִי בִּקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַזִּקְנָה

לֹא, יוֹסִי לֹא רָצָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה

צָחַק עַל הַזְּקֵנָה

דָּפַק לְזִקְנָה עִם חֲברָיו וּבָרַח

עֵזֶר לְזִקְנָה