שְׁלוֹם צַדִּיק

שְׁלִיחַ צִבּוּר

שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ

מִי שֶׁהוּא הַשָּׁלִיחַ [הַחַזָּן] לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל הַצִּבּוּר

שָׁלִיחַ שֶׁלּוֹקֵחַ פִּצָּה מֵהַחֲנוּת

מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַבֵּית כְּנֶסֶת

מוֹדֶה אֲנִי

אֲדוֹן עוֹלָם

חֲזָרַת הש"ץ

שלא נֵצֵא מַהֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

בִּשְׁבִיל מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל

בִּשְׁבִיל מִי שֶׁלֹּא בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת

בִּשְׁבִיל שֶׁנֹּאמַר: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וְאָמֵן, וּקְדֻשָּׁה.

כִּי זֶה מְאוֹד יָפֶה

לֹא יוֹדְעִים לָמָּה

כֹּל הַיּוֹם

בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹתִים קפה בַּבֹּקֶר

בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר עַל הָעֲמִידָה

עוֹנִים אָמֵן רַק בַּלֵּב

לֹא צָרִיךְ לַעֲנוֹת כְּלוּם

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וְאָמֵן.

הַקַּדִּישׁ

נַקְדִּישֵׁךְ וְנַעֲרִיצְךָ

'כְּשֶׁאוֹמְרִים מַשֶּׁהוּ עִם הָאוֹת ק

יוֹשְׁבִים בְּכִסֵּא

עִם רַגְלַיִם צְמוּדוֹת

עוֹמְדִים עַל הָרֹאשׁ

כְּשֶׁהַחַזָּן אוֹמֵר מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ

כְּשֶׁהַחַזָּן אוֹמֵר מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ

בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה, לִפְנֵי שֶׁהַחַזָּן מַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל

יוֹשְׁבִים בְּשָׁקֵט

אוֹמְרִים אָמֵן

אוֹמְרִים מוֹדִים דְּרַבָּנָן - תּוֹדָה לָהּ' שֶׁנָּתַן לָנוּ חַיִּים