"אִיבָּעְיָא לְהוּ: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר 'קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן' – לְאַלְתַּר קָנְסִינַן, אוֹ לְכִי מַיְיתֵי שִׁבְחָא קָנְסִינַן?"

מהי מסקנת הגמרא בבעיה זו?