פרץ וזרח

אמנון ותמר

שם חם ויפת

ער אונן ושלה

ער

אונן

שלה

יהודה

נרצחו

מתו בפתאומיות, ללא סיבה מוסברת

מתו בשל מחלה גנטית

ה' ממית אותם בשל חטאיהם

הוא חושד שתמר אחראית למות שני בניו

הוא חושבת שהיא מבוגרת מדי

הוא מפחד שגם שלה ימות כאחיו

הוא רוצה להתחתן אתה בעצמו

הוא אונס אותה בכוח

הוא לא משלם לה

הוא גורם לה לחכות למרות שהוא לא מתכוון לחתן אותה עם שלה בנו

הוא שולח אותה חזרה לבית אביה במקום לדאוג לה בעצמו

הוא לא ראה אותה כבר הרבה זמן

היא מתכסה בצעיף

היא יושבת על הדרך כמנהג הזונות

החפצה - ברגע שהוא מניח שהיא זונה הוא מתייחס אליה כחפץ ולא מזהה את קולה

גדי עיזים

את חותמו, פתילו ומטהו - סימני ההיכר האישיים שלו

צעיף

אין לה צורך בעירבון, מספיקה ההבטחה שלו שישלם

כי הוא אדם הגון

כי הוא מפחד שילעגו לו על כך שלא שילם

כי הוא מפחד שיבוזו לו על כך שהלך לזונה

הוא מתחרט על מעשיו ומנסה לפצות על כך

הוא שמח שסוף סוף יהפוך לסבא

הוא כועס ומנסה לברר מי האב

הוא מעמיד אותה למשפט

הוא מצווה לשרוף אותה ללא משפט

תמר שולחת רק ליהודה את החותם הפתילים והמטה ולא מציגה זאת בפומבי כדי לא לבייש את יהודה

יהודה מעדיף שתמר תישרף על פני הבושה בכך שנכנסה להריון מחוץ לנישואים

יהודה עושה הכל כדי שלא לבייש את תמר

תמר מעדיפה להישרף ולא לשאת את הבושה שבהריון לא חוקי

יהודה מכיר בכך ("צדקה ממני")

התחבולה מצליחה ונולדים לתמר תאומים בנים

יהודה ותמר חיים כזוג באושר ואושר

דוד המלך הוא צאצא של יהודה ותמר (דור 10)

ראויה להערצה, על אומץ הלב, היוזמה ולקיחת גורלה בידיה

אפשר להבין אותה אבל המטרה לא מקדשת את האמצעים

ממש בושה, זאת גניבת זרע

באור חיובי מאוד, הוא אדם הגון שמכיר בטעותו

באור חיובי בסה"כ, למרות שהסיפור מציג גם חולשות שלו

באור שלילי, יהודה נענש גם על מה שעשה ליוסף ויעקב וגם על מה שעשה לתמר

באור שלילי מאוד- הוא גם לא הקפיד על הייבום, גם הונה את תמר, גם הלך לזונה וגם הוציא פסק דין נמהר ואכזרי