Worksheetsהוראת קריאה וכתיבה סמסטר ב
Total questions: 24
Worksheet time: 2hrs 0mins
על פי המודל של ארבע רמות ההבנה (קושנברי, 1988), ברמת ההבנה המפרשת
המידע החדש לא עובר תהליך של עיבוד וקישור לידע קודם
יש יצירת רעיונות חדשים מתוך המפגש עם הטקסט הנקרא
הקורא מבין את מטרת כתיבתו של המוען (הכותב)
הקורא לא מבדיל בין דעה ועובדה
מילים כגון: "בשנת", "לפני", "אחרי", "כאשר", "לבסוף", המשובצות בטקסט עיוני מרמזות שהוא כנראה בעל מבנה מסוג:
מבנה של השוואות וניגודים
מבנה של סיבה ותוצאה
מבנה של סדר אירועים
מבנה של תיאור והסבר
מה נכון לומר על מבנה הטקסט בהקשר של הבנת הנקרא על פי המודל להבניית משמעות הטקסט (המודל להבנת הנקרא אותו למדנו בהרחבה בקורס)?
היכרות עם מבנה הטקסט לרוב מזיקה כי היא גורמת להישענות מוגזמת של ידע קודם
היכרות עם מבנה הטקסט חשובה בטקסטים עיוניים אך לא בטקסטים סיפוריים
היכרות עם מבנה הטקסט עלולה לגרום לחוסר רצון לקרוא אותו
היכרות של הקורא עם מבנה הטקסט יכולה לקדם את יכולתו בניבוי התפתחות הטקסט ובכך לסייע להבנתו
מה נכון לומר לגבי השימוש במיומנות ואסטרטגיות בהבנה בעת הקריאה?
שינוי האסטרטגיות בעת הקריאה מעידה על מיומנויות לא תקינות
הבחירה במיומנויות מסוימות ולא באחרות בעת הקריאה היא פעולה אסטרטגית
רצוי לכל ילד שתהיה לו מיומנות אחת בה הוא טוב ולהפעיל אותה בכל המצבים בהם הוא נדרש לקרוא
כמה אסטרטגיות מרכיבות מיומנות אחת
על פי הגישה הרכיבנית (מודלים רבי-רכיבים) להבנת הנקרא?
הבנת הנקרא והבנת הנשמע זהות במאפייניהן הפרגמאטיים והסמנטיים
כישורים קוגניטיביים גבוהים משמעותיים לצורך הבנת הכתוב
אין קשר בין הבנת הנשמע להבנת הנקרא
תרומת הבנת הנשמע להבנת הנקרא קבועה לאורך שנות ההתפתחות
מה נכון לומר על הדומה והשונה בין כתיבה ודיבור?
אין הבדל בין כתיבה לדיבור
הדיבור נשען על סכמות "סגורות" (של הדובר לבדו) בעוד הכתיבה על סכמות "פתוחות" (התלויות בתגובה חברתית חיצונית)
בעת הדיבור יש מגע ישיר עם הנמען הנותן רמזים המקלים על פיתוחו לעומת בכתיבה בה אין מגע ישיר עם הנמען
הן הכתיבה והן הדיבור נרכשות באופן טבעי ללא צורך בלימוד
על פי המודלים הפשטניים (הפשוטים) של הבנת הנקרא, מה מהבאים משפיע על הבנת הנקרא?
כל התשובות נכונות
פענוח טכני של קשרי אות-צליל
התנאים הסביבתיים בהם מתבצעת הקריאה
סוג הטקסט הנקרא
על פי המודל לכתיבה שלמדנו (מתוך ליכטינגר, 2008):
שלב התכנון מתבצע כולו לפני תחילת הכתיבה ולא חוזרים יותר בהמשך
שלב השכתוב מתבצע רק בגמר כל פעולת הכתיבה
שלב השכתוב מתבצע לפני שלב התרגום
תהליך הכתיבה הינו מעגלי. שלושת השלבים חוזרים על עצמם במהלך הכתיבה
על פי המודל הפשטני (הפשוט) לקריאה, קוראים המוגדרים כלקויי קריאה:
מתקשים להגיע לשטף ודיוק בקריאתם
אף תשובה לא נכונה
אינם בעלי היכרות עם המשלב הלשוני של השפה הכתובה
קוראים באופן שוטף ומדויק אך מתקשים בהבנת הכתוב
כשעובדים עם תלמידים על מציאת הרעיון המרכזי בטקסט חשוב לזכור כי (בהתאם למודל להבניית משמעות הטקסט):
הרעיון המרכזי נקבע על ידי הכותב בלבד וכל קורא צריך להיות מסוגל להגיע לאותו רעיון מרכזי ללא קשר לעולם המושגים שלו או לזווית ראייתו
הרעיון המרכזי יכול להיות מושפע מזווית הראייה של הקורא ומעולם המושגים שלו
אף תשובה לא נכונה
אין קשר בין תכלית הקריאה לרעיון המרכזי
מה נכון לומר על שלב שליפת הרעיונות לכתיבה?
חשוב שבשלב זה תופעל ביקורת על הרעיונות ששולפים כך שישלפו רק הרעיונות הטובים בהם יעשה שימוש, על מנת לא לבזבז זמן בהמשך
כדאי שהתלמיד יכיר אסטרטגיה אחת בלבד לשליפת רעיונות כי כך יוכל להתמקצע ולהשתמש בה ללא קשר לסוג מטלת הכתיבה
לעיתים לתלמידים קשה בשלב זה עקב הרצון להיות מושלמים ולא לטעות וכן בשל קושי בחשיפה אישית
כל התשובות נכונות
מה נכון לומר על תפקיד הסביבה הפיזית בהקשר של הבנת הנקרא על פי המודל להבניית משמעות הטקסט (המודל להבנת הנקרא אותו למדנו בהרחבה בקורס)?
ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר כך רמת הבנת הנקרא טובה יותר
ההשפעה של הסביבה הפיזית דומה בין קוראים שונים ומשתנה בהתאם לגיל
קורא המודע לצרכיו הפיזיים יכול לקדם את הבנת הנקרא שלו על ידי התאמת התנאים בהם הוא קורא לצרכיו
אף תשובה אינה נכונה
אלו דברים חשוב להשיג בעת הוראת תהליך הכתיבה?
יש ללמד את התלמידים אסטרטגיות כתיבה ותהליכי וויסות עצמי
כל התשובות נכונות
יש לייצר רלוונטיות של פעולת הכתיבה עבור הילדים ולהראות להם שהיא יכולה לשרת אותם בדברים החשובים להם ושהיא לא רק פעולה משעממת של בית הספר
יש לשפר את המוטיבציה של הילדים לכתיבה על ידי העצמת תחושת המסוגלות שלהם
מה מהבאים מהווה אסטרטגיה לשליפת רעיונות לכתיבה ממקורות עצמאיים?
שליפת רעיונות באמצעות שאילת שאלות
חיפוש באינטרנט
דיון
ראיון
מי מהבאים יכול לגרום לקשיים בשימוש בידע קודם בעת הקריאה?
בעיות בשליפת הסכמה הרלוונטית
בעיה בהחזרת הסכמה בזיכרון העבודה
מחסור בסכמות רלוונטיות או קיום סכמות שגויות
כל התשובות נכונות
על מנת לקרוא באופן ביקורתי טקסטים (בהתאם למודל להבניית משמעות הטקסט):
כדאי לזהות את עמדות המחבר ומטרותיו
כל התשובות נכונות
יש להיות בעל יכולת הבחנה בין עמדה לעובדה
כדאי להתייחס למידת המומחיות של הכותב בנושא הנכתב
בעת פיתוח אוצר מילים של תלמידים חשוב לקחת בחשבון את ההנחות הבאות:
כל התלמידים מגיעים לכיתה א' עם אותו אוצר מילים ועל כן בגיל זה נוח להתחיל ולעבוד איתם על פיתוחו
אוצר מילים שונה בתפקודנו הלשוניים השונים - דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה.
אוצר המילים הקולקטיבי (פסיבי) של התלמיד זהה לאוצר המילים היוצרני (אקטיבי) של התלמיד
אוצר המילים הוא תנאי מספיק להבנה. אם יש לילד אוצר מילים מספיק גדול הוא יוכל להבין כל טקסט
כשמתייחסים ל"דקדוק הסיפור" של טקסט סיפורי. העלילה מכילה את:
אף תשובה אינה נכונה
מקום ההתרחשות
האירוע המאתחל
זמן ההתרחשות
מי מהגורמים הבאים יכול להשפיע על הבנת הנקרא (בהתאם למודל להבניית משמעות הטקסט)?
כל התשובות נכונות
מצב הרוח של הקורא
המוטיבציה של הקורא
מצבו הפיזיולוגי של הקורא כגון עייפות או רעב
מה נכון לומר בהקשר של תכלית (מטרת) הקריאה בעת קריאת טקסט?
המודעות לתכלית הקריאה יכולה לגרום לילד לא להתאמץ ועל כן עדיף שלא להציג אותה לפניו בטרם קרא את הטקסט
אף תשובה לא נכונה
תכלית הקריאה לא צריכה להשפיע על האופן בו קוראים כי צריך תמיד לקרוא על מנת להבין הכי טוב ובאופן המעמיק ביותר
תכלית הקריאה משפיעה על האסטרטגיות בהן ננקוט במהלך הקריאה.
אורן התבקש לכתוב עבודה על היתרונות שבהשתתפות בתנועת נוער. המורה אמרה שהעבודה תעשה בזוגות ויש להגישה תוך יומיים. כמו כן העבודה תהווה כ100% מהציון השנתי. אורן אמר שיעשה את העבודה היום אחה"צ כי מחר יש לו חוגים עד הערב, הוא אמר שיעשה את העבודה עם יאיר כי יאיר תלמיד טוב. עוד ציין אורן שחשוב שלו מאד הציון בעבודה. מה נכון לומר על מה שאורן עשה (מהנתונים שיש בשאלה בלבד)?
אורן בחר את הסביבה הפיזית שלו
אורן החל לחשוב על רעיונות ראשוניים לכתיבה
אורן תכנן אסטרטגיה למיקוד הקשב
אורן עשה תכנון זמן
מה נכון לומר לגבי השפעת הידע הקודם על תהליך הקריאה?
ידע קודם בנושא הטקסט גורם לשעמום בעת קריאת טקסט חדש
הידע הקודם מאפשר להשלים מידע שלא כתוב במפורש בטקסט
הידע הקודם מאפשר סגנון קריאה של מלמטה-למעלה
ידע קודם לא חשוב בעת הקריאה אלא מה שחשוב זה היכולת לקרוא ולהבין את מה שכתוב בטקסט
תמי התבקשה לכתוב עבודה של שתיית אלכוהול בקרב בני נוער. היא הציגה ראשית את המאפיינים של שתיית אלכוהול בקרב בני נוער, לאחר מכן ציינה את הגורמים לכך, את התוצאות של שתיית האלכוהול בקרב בני נוער, את דרכי ההתמודדות ולבסוף כתבה סיכום. תמי השתמשה במבנה רטורי מסוג:
ניתוח תופעה
אף תשובה אינה נכונה
השוואה
טיעון וביסוסו
מודלים אקולוגיים להבנת הנקרא (דוגמת מודל הRAND):
כל התשובות נכונות
טוענים כי הבניית הטקסט מתקיימת בהקשר חברתי-תרבותי
טוענים שהבנת הנקרא מושפעת בין היתר מאוסף של כישורים קוגניטיביים, תהליכי חשיבה גבוהים, גורמים חברתיים ופסיכולוגיים אותם הקורא מביא לפעולת הקריאה
טוענים שלצורך הבנת הנקרא ישנה אינטראקציה בן שלושה גורמים: "הקורא", "הטקסט" ו"תהליך הקריאה".
