(גורמים כלכליים (שלל

גורמים פוליטיים (לחץ שנובע מגלי הגירה מתמשכים של שבטים)

גורמים דתיים (מאבק כנגד אוכלוסייה נוצרית)

כל הגורמים נכונים

בפעם הראשונה הצליח כוח מוסלמי להביס את הכוח המונגולי החזק

הביזנטים הצליחו להדוף את פלישת השבטים התורכיים לשטחה של אנטוליה

שבטו של עות'מאן הצליח להקים נסיכות חזקה באזור מנזיקרט

בעקבות תבוסת הביזנטייים לכוח תורכי, קבוצות של שבטים תורכיים החלו להציף את אנטוליה

הביזנטים הצליחו להשתלט מחדש על כל שטחה של אנטוליה

עלייה של כמה נסיכויות תורכמניות קטנות באזורי הספר כמו זו של נסיכות עות'מאן

המונגולים משתלטים על כל שטחה של אנטוליה

המדינה הסלג'וקית קורסת מיד ומתפצלת לנסיכויות סלג'וקיות קטנות

אנטוליה הפכה משטח ביזנטי לשטח שמורכב מאזורי סְפָר ( אזורי גבול), שהפרידו בין נסיכויות ומדינות למיניהן ואשר הריבונות בהם לא הייתה תמיד ברורה

נוצרת חלוקה ברורה של גבולות בין גורמים פוליטיים שונים

המלחמה מתנהלת רק בין מוסלמים לנוצרים והמניע הדתי הופך להיות המניע העיקרי למלחמה

הביזנטים מצליחים בהדרגה לשקם את מעמדם באזור ולהשתלט עליו מחדש

קואטארט טוען כי ההצלחה נבעה ממזל בעוד שהיסטוריונים אחרים אומרים שהיא נבעה מהמיקום הגיאוגרפי שלהם

קואטארט טוען כי הצלחת העות'מאנים נבעה מהעוצמה של המניע הדתי בעוד שהיסטוריונים אחרים טוענים כי המניע הדתי היה משני

קואטארט טוען כי יש להבין את הצלחת העות'מאנים על בסיס גורמים שהיו בשליטתם כמו השיטות וההישגים שלהם בעוד שהיסטוריונים אחרים טוענים כי הצלחת העות'מאנים נבעה מגורמים חיצוניים שמחוץ לשליטתם

קואטארט טוען כי היריבויות בין השליטים הנוצריים תרמו להצלחת העות'מאנים בעוד שהיסטוריונים אחרים טוענים כי היריבויות בין השליטים המוסלמים תרמו להצלחת העות'מאנים

השושלת העות'מאנית התבססה על יורשים בנים זכרים להנצחת שלטונה

בריתות נישואין מוצלחות עם שושלות נוצריות ומוסלמיות

שיטות הכיבוש והפעלת אסטרטגיות שליטה מגוונות

שימוש יעיל בנשק חם

כל התשובות נכונות

שיטה לגביית מיסים לפיה בעלי נחלות קיבלו את הזכות לגבות מס בתמורה לשירותים שהם סיפקו למדינה. חלק הם השאירו לעצמם ואת היתר העבירו לקופת המדינה

שיטה לגביית מס לפיה המדינה מכרה לחוכרי מס את הזכות לגבות מס בתמורה לתשלום במזומן שהועבר לה

שיטת לוחמה צבאית לפיה העות'מאנים השתלט על מקום והציבו בו שליט מטעמם שגבה מיסים עבורם

שיטה שלפיה העות'מאנים כרתו בהתחלה בריתות עם שליטים, אחר כך הם הפכו אותם לווסלים שלהם ולבסוף הם כבשו וסיפחו את השטח

התקופה שקדמה לכיבוש קונסטנטינופול ב-1453

כיבוש קונסטנטינופול ב-1453

בתקופה שבין כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 ועד סוף תקופת שלטונו של סולימאן המפואר ב-1566

מתחילת המאה הארבע-עשרה ועד סוף המאה השבע עשרה

עד לשנת 1453, לא היה לשליט העות'מאני מעמד מיוחד בקרב השליטים ונתיניו. החל משנת 1453, התחזק כוחו באופן משמעותי והוא שלט באופן אבסולוטי. החל מאמצע המאה 16, הוא איבד מכוחו לטובת בתי הווזירים והפאשות שהחלו למלא תפקיד דומיננטי בניהול ענייני האימפריה

השליט העות'מאני נחשב לשליט הדומיננטי מקרב הביים התורכיים כבר בתחילת דרכה של המדינה העות'מאנית. וככל שעבר הזמן, הוא קיבל יותר ויותר סמכויות לניהול ענייני המדינה

בתקופה שבה התפשטה האימפריה בשני0 1683-1300 הסולטאנים ניהלו את העניינים באופן אבסולוטי, ולאחר מכן כבר לא היה צורך בהם עם הקמת מנגנון בירוקרטי משוכלל, וכך יצא שהסולטאן פרש לארמונו ופסק לחלוטין להתערב בענייני המדינה

בתחילה היו אלה עבדי הסולטאן, ראשי הביורוקרטיה ומפקדי הצבא, שנחשבו לדומיננטיים וניהלו את ענייני האימפריה עד 1453. לאחר מכן, לתקופה קצרה, בתקופת שלטונם של מחמד השני וסולימאן המפואר, הסולטאן הפך לכוח החזק ביותר, ואחר כך הכוח חזר שוב לעבדי הסולטאן