אין ברירה, אני אקום ואומר חומש, זה חשוב לי מידי כדי לוותר על זה בגלל קצת עייפות

אויש, אמרתי את כל מה שצריך חוץ מיזה היום, ואני ממש עייפה, אגיד מחר, מה יקרה?

החברה שלידי כותבת ממש במרץ, אולי רק אציץ אצלה בדף, מספיק לי לראות מילה אחת כדי להיזכר, אני יודעת את החומר. ובכלל, המטרה היא שאני אלמד לא? אז למדתי מלא. זה לא שקר.

אמאלה, איזה לחץ, אגש למורה ואשאל אותה מה לעשות. אווף, מקווה שהיא תבין שלמדתי הרבה, לא בא לי לקבל ציון נמוך.

אוי נו, זה לא משמעותי, ובכלל אם מושכים ככה, זה ממש מכסה, ושנייים שאני מחפשת בדיוק כזאת, ויש לי חולצה ששוכבת בארון כבר שנה והחצאית הזו בדיוק מתאימה, לא נורא, אני אשמור שהיא תהיה בסדר

לא בשבילי, לא לובשת גבולי, בעז"ה אמצא משהו אחר, כנראה יותר יפה ויותר טוב

אין מה לעשות, אמא צריכה עזרה, עכשיו, אחר כך זה כבר מאוחר מידי. אקח מחברה שלי את הספר שוב בהזדמנות נוספת.

אוףף בדיוק כשאני קוראת, עד שיש לי קצת שקט, עוד מעט אני אלך, ובכלל אני לא היחידה בבית הזה, מה עם אחותי?