מקטעים של ממברנות שעוטפים את האקסון מס' פעמים ומסייעים בהעברת מסרים מהירה יותר

אזור זה אחראי על קליטת מסרים מהסביבה

אזור שנראה כמו ענפים

יכולים לקלוט מסרים תחושתיים ומסרים נוספים מנוירונים אחרים.

אורכו של האקסון יכול להיות שונה בהתאם לסוג ומיקום הנוירון בגוף

העברת מסר במקביל למספר נוירונים ותאים ע"י נוירון אחד הינו החיסרון המרכזי של האקסון

תפקידו להעביר את המסרים הלאה: לנוירון הבא

לכל נוירון יש אקסון אחד, אך אקסון יכול גם להתפצל ולהגיע בקצה שלו למספר נקודות.

אוליגודנדרוציטים הם תאים המייצרים את מעטפות המיילין

נוירונים האחראים על העברת תחושת כאב מאיברים פנימיים יהיו עטופים במקטעי מיילין

הם מסייעים בהעברת מסרים מהירה יותר

אקסונים של הנוירונים הנמצאים בשרירי השלד יהיו עטופים במקטעי מיילין

זהו נוירון סנסורי שמעביר תחושות של כאב, לחץ וחום שעוברים מהר למח

הדנדריט מנותק מהאקסון כמו גם לגוף התא

יש לנוירון זה יציאה אחת מגוף התא והיא לאקסון

נוירונים חסרי דנדריט

הם הנוירונים במערכת העצבים המרכזית CNS

נוירונים אלו ממוקמים קרוב למח

זהו נוירון סנסורי שאחראי על חושים

לנוירון זה יש יציאה אחת לדנדריטים ויציאה אחת לאקסון

כל הנוירונים של מערכת העצבים ההיקפית והסנסוריים הם מסוג זה

רוב הנוירונים בגוף הם מהסוג הזה

תא כזה יכול להעביר מסר באמצעות האקסון היחיד שלו

תא כזה יכול לקבל מסרים באמצעות מספר דנדריטים

אינטרנוירונים מעבירים מידע בין הAFFERENY

והEFFERNT

Interneuron

מעבירים מידע בתוך המערכת הסנסורית

Effernt

  נוירונים אלו מעבירים מה-CNS

לגוף את "ההנחיה" לביצוע.

Afferent

קולטים את

התחושה בגוף ומעבירים את המסר מתאי הגוף אל מערכת העצבים המרכזית (CNS)

לחוט השדרה.

מבצעים סינון ובקרה על החומרים שנכנסים ובכך הם מהווים שכבת הגנה

הם מקושרים בצמתים מסוג Tight junction

אחראי על קישור בין נוירונים לכלי דם והזנתם

תאי נוירו גליה במערכת העצבים ההיקפית

הם סוג של מאקרופאגים

תאים אלו הם התאים הקטנים ביותר

ההגנה החיסונית ברקמת המוח מתבצעת ע"י המיקרוגליה

תאים אלו הכרחיים מכיוון שבנימים הנמצאים במוח יש קשר חזק בין תאי האנדותל ואין מעבר של חומרים ולכן המיקרוגליה יכולים לאפשר מעבר מבוקר

אחראים על ההגנה החיסונית

מפרישים נוזל מוח השדרה CSF

נמצאים מסביב לחדרי המוח

הם תאים המצפים את איברי מערכת העצבים

נמצאים בתוך

ה CNS

לתא כזה זרוע אחת שמייצרת כל אחת אחד

לתא כזה יש מספר זרועות וכל זרוע מייצרת מקטע אחד

מייצרים את מעטפת המיילין

מולקולות שלא חודרות ממברנה יעברו לנוירונים באמצעות האסטרוציטים

חומרים מסיסי שומן חיוניים חודרים את המחסום באופן אקטיבי

   מאפשר מעבר חופשי של חומרים קטנים מסיסי מים דרך הממברנה.

מונע דיפוזיה אקטיבית של מולקולות מסיסות מים

לווין הם סוג של מאקרופאגים ואסטרוציט לא

לוויין מייצר מיילין

לווין במרכזי

בהיקפי ואין

BBB

מיילין מיוחד שנמצא במח

סינפסה בין ההיקפי והמרכזי

אזורים ללא מיילין

אזורים עם כמה מעטפות מיילין להולכה מהירה

מיילין קיים או באקסון או על תעלות הליגנד

-      המעטפת שונה ב-CNS וב-PNS.

לא כל האקסונים עטופים מיילין

כמות המיילין במערכת העצבים הולכת וגדלה עם הגיל

תלויות פולריות

תלויות מתח

תלויות גירוי כימי

תלויות ליגנד

הגירוי דועך בהדרגה בעקבות תעלות הדלף שפועלות ברקע

זהו סוג אחד מבין 2 של פוטנציאל פעולה מעצם היותו הוא

תעלות שיכולות להיפתח הן תלויות ליגנד או מכאניות והן נמצאות על הדנדריטים או על גוף התא

שינוי קטן וזמני בפולריות (חשמליות) של ממברנת הנוירון ויכול להיות או דה פולריזציה או היפרפולריזציה

גירוי בעוצמה גבוהה יוביל לפו"פ חזק יותר

עוצמת הגירוי לא משפיעה על האמפליטודה של פוטנציאל הפעולה- קבוע

גירוי עוצמתי יותר מפעיל כמות גדולה יותר של נוירונים

כדי שיווצר פופ סכום הגירויים המדורגים צריך להגיע לסף ההפעלה של תעלות תלויות מתח

כשיש פו"פ אז יש דה פולריזציה

ונפתחות תעלות סידן

תלויות מתח

ונכנס סידן חיובי

לפני חזרה לפוטנציאל מנוחה אחרי פופ בעצבים

האשלגן החיובי ממשיך לצאת עד להיפרפולריזציה

רפולריזציה מתחיל אחרי אינאקביציה בתעלות הנתרן ואז אשלגן חיובי יוצא

כשיש פו"פ אז יש דה פולריזציה

ונפתחות תעלות נתרן

תלויות מתח

ונכנס נתרן חיובי

כשתעלות אשלגן נמצאות ברפולריזציה

כשתעלות אשלגן נמצאות בהיפר פולריזציה

כשתעלות סידן נמצאות באינאקביציה

כשתעלות נתרן נמצאות באינאקביציה

כשתעלות נתרן נתפחות יחד עם סידן ושתיהן בגירוי חזק יחד

כשתעלות נתרן נמצאות בדפולריזציה והאינאקביציה סגורה ויהיה גירוי חזק מאוד שיפרוץ את המחסום

כשתעלות אשלגן נמצאות ברה-פולריזציה והאינאקביציה נפתחה כבר ויהיה גירוי חזק מאוד

כשתעלות אשלגן נמצאות בהיפר פולריזציה והאינאקביציה נפתחה כבר ויהיה גירוי חזק מאוד

גירוי חזק מאוד יעלה את עוצמת פו"פ

בנוירונים עבים התקופה הרפרקטורית קצרה יותר.

משך התקופה הרפרקטורית שונה מנוירון לנוירון

גירוי חזק מאוד יעלה את תדירות פו"פ

החשיבות של התקופה הרפרקטורית

זה שהאינאקביציה סגורה ולא מאפשרת לנתרן לחזור אחורה

פו"פ עובר תמיד לכיוון קצה האקסון ולא אחורה

הסידן עובר בין מקטע למקטע באקסון וממשיך ליצור פו"פ לכל אורכו של האקסון.

זהו מצב בו פו"פ מפעיל פו"פ לאורך כל האקסון

מעטפות מיילין

דלילות האקסון

קוטר אקסון

טמפרטורה

A בלי מיילין

אבל רחב וטמפרטורה גבוהה

סיבי C

הכי צרים ובלי מיילין

סיבי B

   קוטר בינוני

מצופים מיילין

סיבי A –

רחבים מצופים מיילין -

מיקום הסינפסה בתא המטרה ישפיע על האופן בה המסר משפיע

נוירון שנמצא לפני הסינפסה נקרא

פוסט סינפטי

2 סוגי סינפסות

חשמליות וכימיות

סינפסות שנמצאות בשימוש רב מתחזקות

ככל שהמסרים המגיעים לתא "נכנסים" בנקודה רחוקה יותר מה-Trigger zone  

כך יהיה קל יותר להשפיע וליצור פו"פ

הסכימה של סך כל הגירויים שהגיעו לתא, וההחלטה האם לייצר פו"פ מתבצעת

ב trigger zone

תא המטרה סוכם את המסרים המגיעים אליו מהתא הקדם סינפטי

החומרים בסינפסה זו עוברים דרך

gap junction,

בקרה איכותית זה אחד מהיתרונות שלה

סינכרון בין התא הקדם לפוסט סינפטי

זה אחד מיתרונות שלה

הולכה מהירה זה אחד היתרונות שלה

  הנוירוטרנסמיטר נקלט ע"י התא הקדם סינפטי, באמצעות היקשרות לתעלות תלויות ליגנד הנמצאות על הממברנה שלו.

השינוי במתח כתוצאה מפו"פ גורם לפתיחה של תעלות סידן תלויות מתח הנמצאות בקצה האקסון בלבד

תהליך התקשורת בסינפסה הכימית איטי יותר מאשר בסינפסה החשמלית

בתא הפוסט סינפטי

התרחשות פו"פ תלויה בנוירוטרנסמיטר ובעיקר בקולטנים שיש על התא הפוסט סינפטי

– הגעת מסרים במקביל מכמה נוירונים פרה סינפטיים. במקרה כזה ייתכן של נוירון יעביר מסר שונה

סוג הקולטן הוא זה שקובע האם יתרחש פו"פ בתא הבא

– גירוי מעכב גורם להיפר-פולריזציה, מרחיק את התא מסף הפעלה בתא הפוסט סינפטי.

גירוי משפעל גורם לדה-פולריזציה בתא הפוסט סינפטי

תאי הלויין-

מפנים את הנ"ט ומפנים דרך הצואה

ספיגה ע"י תאים (Uptake)

חלבוניים

עי תאים פרה סינפטיים (reuptake),

או עי תאי גליה

פירוק אנזימטי-

אנזימים מפרקים את הנ"ט.

שיטת פינוי זו הכי מהירה.

  דיפוזיה-

פינוי טבעי

מהסינפסה תהליך זה לוקח הרבה זמן.

מסרים מנוירון בודד

המסר תמיד יהיה מאותו הסוג

(EPSP / IPSP),

מסרים מנוירון בודד, בקצב ובתדירות גבוהה

סכימה מרחבית

בקצה הדנדריטים יש תעלות סידן ובגוף התא יש תעלות אשלגן תלויות מתח

בדנדריטים ובגוף התא קיימות תעלות תלויות ליגנד ותעלות מכאניות - באמצעות תעלות אלו הנוירון מקבל מסרים

לאורך האקסון קיימות תעלות נתרן ואשלגן תלויות מתח, תפקידן להמשיך את פוטנציאל הפעולה

בקצה האקסון קיימות תעלות סידן, בעקבות פתיחתן משתחרר הנ"ט

במוח – החומר האפור מצוי בעיקר בהיקף (קורטקס) ומעט בפנים, והחומר הלבן נמצא במרכז.

Corpus callosum

מחבר את 2 ההמיספרות (הצדדים), עשוי חומר לבן.

חוט השדרה – החומר הלבן מצוי במרכז חוט השדרה בצורת X, ובהיקף יש חומר אפור.

החומר האפור מכיל את גופי התאים, דנדריטים, אקסונים ללא מיילין וסינפסות.

קרום רך מאוד

תפקידו לתת הגנה משמעותית.

הקרום החיצוני ביותר

בחוט השדרה- מעל קרום הדורה קיים רווח שנקרא חלל אפידורלי

בתוך קרום זה זורם ה-CSF

הרצועות מתחת לקרום מחברות אותו לקרום הפנימי ביותר.

מתחת לקרום זה ישנן רצועות שנראות כמו קורי עכביש,

הנקראות:

 Dendriculate.

נמצא צמוד ומתחת לקרום הדורה

Dendriculate

לא קיימות המח

Pia mater

ההבדל שבחוט השדרה יש חלל

subarachnoid space

שלא קיים במח

   Arachnoid mater

מתפצל לקרום עכבישי

ותת עכבישי

Dura matter

מתפצל לשכבה פריאוסטיאלית

ולשכבה מנינגיאלית

התעלה המרכזית של חוט השדרה – יוצאת מהחדר השלישי . בתעלה זו נמצא נוזל ה-CSF

   תעלת המוח התיכון (Aqueduct of midbrain) – תעלה זו יוצאת מהחדר השלישי לגזע המוח, ועוברת דרך אזור המוח התיכון.

חדר שלישי – חלל עגול שנמצא במרכז המוח

  חדר רביעי – חדר קטן שנמצא מתחת למוח הגדול, בתוך המוח הקטן.

חדרים לטרליים – קיים חדר אחד בכל המיספרה, סה"כ 2 חדרים.

80-150 מ"ל

שה-CSF נוצר מהדם הוא מכיל מרכיבים שיש בדם

זורם בחללי המוח וחוט השדרה ובחלל ה-subarachnoid.

-  נוצר בחדרי המוח ומתנקז בסינוסים הדורליים.

הזנת מקלעת הדמים (Choroid plexus)

חילוף נוטריינטים ופסולת מהדם לרקמת המוח וחזרה

תהליכי הסינון והספיגה מתאפשרים בזכות נימים מסוג fenestrated.

שמירה על הומאוסטזיס

בעזרת חומרים בנוזל שמאפשרים לחיישנים במוח להרגיש מה המצב הפיזיולוגי בגוף

הגנה