זהו ספר שכולו סיפורים דמיוניים

הסופר, אוסומעין ברקה, הוא פליט

הסופרת, עלמה גניהר, התנדבה במקלט לפליטים

זהו ספר שכתבה עובדת סוציאלית

מתילדה

ג'מילה

לא ידוע

אורנה

אריתריאה

צרפת

ארה"ב

ישראל

נהרג בדרך משדה התעופה לעיר הבירה

נלקח מייד משדה התעופה לגורל לא ידוע

קיבלו אותו בשמחה ובחגיגות לאומיות

הוזמן לשיחה אצל שליט המדינה

הוא תקוע כי אין לו סוללה

את הזמן בלונדון

שהוא מתוצרת רולקס

את הזמן בפריס

להיות מזכירה והיא סירבה לה

עבודת מזכירות והיא הסכימה מייד

עבודת ניקיון והיא כעסה על המציע

להיות מטפלת לילדים בגן והיא הסכימה

הוא זכה בלוטו ורצה לעזור למישהו

זו הייתה בקשתה האחרונה של אשתו

כתבה על פליטים שראה בטלוויזיה

העובדת הסוציאלית פנתה אליו שיעזור

שהאמא של הילד תאמר לו תודה

שהילד יבוא איתו לשבוע שלם

שהעובדת הסוציאלית תאכל איתו ארוחת ערב

שלא יהיה לו דו"ח חניה על המוסטנג

כל התשובות נכונות

יש ילדים ויש מתנדבים

אין דמות של אבא

יש לגיבורים אח שתלטן

הסוף אופטימי

הנושא הוא רעב ולכלוך

הגיבורים הם גברים/ילדים

הגיבורות הן נשים/ילדות

הגיבורים מופיעים בטלוויזיה

הנושא הוא יחסים בין ילד למתנדב

הגיבורים רצים לכביש

הגיבורים נדרסים ומתים

העובד הסוציאלי

העובדת הסוציאלית

המתנדבת

מוסא

האח של הילדה

חייל מצרי

האבא של הילדה

אשת השגריר

שלא תחזור מאוחר הביתה

שתכה בחזרה את אח שלה

שתסלח לאח שלה

שתשטוף את הרצפה בחדר

מסדרונות התחנה המרכזית בתל אביב

גינת לוינסקי בדרום תל אביב

בית כלא סהרונים

משרדי עמותת א.ס.ף