המושג "זמן" מתאר את המעבר בין רגעים

פחד הוא תחושה של חוסר ביטחון וסכנה

רמת אינטליגנציה נמדדת באמצעות מבחן IQ.

אינטליגנציה מוגדרת כיכולת לחשוב בצורה ביקורתית

הגדרה נומינלית מתייחסת לתוקף, בעוד הגדרה אופרציונאלית מתייחסת למהימנות

הגדרה נומינלית מבוססת על תאוריה, בעוד הגדרה אופרציונלית כוללת את הפעולות למדידת המונח.

הגדרה נומינלית מתייחסת לתהליכים מדידים, בעוד הגדרה אופרציונלית נותנת לו שם תיאורטי .

הגדרה נומינלית שייכת לסקרים ושאלונים, בעוד הגדרה אופרציונאלית מתייחסת לניסויים

מחקר ניסויי

מחקר גישוש

מחקר חלוץ

מחקר תיאורי/מתאמי

מהימנות כאקוויוולנטיות משתמשת במבחנים שונים הבודקים את אותה תכונה, ומהימנות כיציבות מתמקדת בבדיקת אותו מבחן בזמנים שונים.

מהימנות כיציבות בודקת התאמה בין מעריכים שונים, ומהימנות כאקוויוולנטיות בודקת מתאם בין תוצאות המבחן.

מהימנות כאקוויוולנטיות מתאימה רק למבחנים אורדינליים, ומהימנות כיציבות מתאימה לכל סוגי המבחנים.

מהימנות כאקוויוולנטיות מתייחסת למתאם בין פריטים באותו מבחן, ומהימנות כיציבות מתייחסת להבדל בין מעריכים.

כאשר החוקר מעוניין להשפיע ישירות על המשתנים הבלתי תלויים.

כאשר החוקר מעוניין לבחון קשרים בין משתנים שאינם ניתנים לתפעול

כאשר יש צורך בקבוצת ביקורת רנדומלית.

כאשר יש צורך בהשוואה בין משתנים תלויים בלבד.

הקצאת קבוצות על בסיס ממצאים קודמים

מדידה של המשתנים הבלתי תלויים בלבד.

השוואה בין קבוצת ניסוי לקבוצת ביקורת, תוך מדידה לפני ואחרי הניסוי

מדידה של המשתנה התלוי רק לאחר הניסוי.

במחקר מתאמי אין צורך במניפולציה על משתנים תלויים.

במחקר ניסויי אין קבוצת ביקורת, ובמחקר מתאמי יש

במחקר מתאמי החוקר משפיע על המשתנים, ובמחקר ניסויי הוא רק בודק קשרים בין משתנים

במחקר ניסויי החוקר משפיע על המשתנים, ובמחקר מתאמי הוא רק בודק קשרים בין משתנים

אינו דורש איסוף מידע מסודר

הוא מתמקד בשאלות תיאורטיות

ניתן לשחזר את תוצאותיו ולקבל אותן שוב

הוא מתבסס על אינטואיציה

מניעת השפעות חיצוניות על קבוצת הביקורת

הבטחת דיוק במדידת המשתנים החיצוניים.

מאפשר להעריך את ההשפעה הישירה של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי.

שמירה על עקביות התוצאות בין המדידות

השאלה חייבת לכלול לפחות שלושה משתנים

השאלה חייבת להיות ניתנת לבדיקה אמפירית ולמדידת משתנים

השאלה חייבת להיות מנוסחת באופן מעורפל כדי לאפשר חופש פרשנות.

השאלה חייבת לכלול השערה סיבתית

סיווג מטופלים לפי עיר מגוריהם.

מדידת גובה של מטופלים בסנטימטרים.

חישוב הטמפרטורה בחדר באמצעות מעלות צלזיוס.

דירוג תחושת כאב של מטופל בסולם מ-1 עד 10.

שימוש במרווחים קבועים לבחירת הנבדקים.

לכל מקרה סיכוי שווה להיבחר ואין תלות בין התצפיות.

חלוקה מראש לפי אשכולות גיאוגרפיים.

הגדרה מדויקת של שכבות וייצוג פרופורציונלי מכל שכבה.

כאשר האוכלוסייה מחולקת לשכבות עם הבדלים ברורים בתכונה הנמדדת.

כאשר אין אפשרות להגדיר או להשיג את חלוקת האוכלוסייה לשכבות.

כאשר יש חשיבות לייצוג שווה של כל קבוצה באוכלוסייה.

כאשר המטרה היא ליצור דגימה המבוססת על קריטריונים שיטתיים.

סולם אינטרוולי מאפשר דירוג בלבד, בעוד סולם אורדינלי מאפשר גם מרחקים מדויקים.

סולם אינטרוולי כולל אפס מוחלט, בעוד סולם אורדינלי אינו כולל אפס מוחלט.

סולם אינטרוולי מאפשר לדעת את המרווחים המדויקים בין ערכים, בעוד סולם אורדינלי לא.

סולם אורדינלי מתאים למדידה קטגוריאלית, בעוד סולם אינטרוולי מתאים למדידה כמותית.

מדגם שיטתי

מדגם מקרי פשוט

מדגם אשכולות

מדגם שכבות פרופורציונאלי

מבוסס על תיאור עוצמת קשרים בין משתנים

אינו כולל מניפולציה במשתנים הבלתי תלויים.

שואף לבסס קשרים סיבתיים בין משתנים.

מתמקד בתיאור מגמות חברתיות בלבד.

יש השפעה רבה של גורמי טעות אקראיים.

התוצאות תלויות בעיקר בתנאי ההעברה ולא בתכונה הנמדדת.

כל תוצאות המבחן קשורות זו לזו בצורה חלשה.

רוב השונות בתוצאות נובעת מהתכונה הנמדדת ורק מעט מגורם הטעות.

תוקף תוכן, מכיוון שהתכנים שנבדקו לא כיסו את כל ההיבטים הרלוונטיים למשתנה הנבדק.

תוקף מבנה, מכיוון שהבעיה עשויה לנבוע מהגדרה לא מדויקת של המשתנה הנמדד.

תוקף חיצוני, מכיוון שהתנאים הסביבתיים הספציפיים של הניסוי משפיעים על האפשרות להכליל את התוצאות על אוכלוסיות אחרות

תוקף פנימי, מכיוון שהשינוי בתוצאות עשוי להיות מוסבר על ידי אירועים חיצוניים שהתרחשו במהלך הניסוי, ולא על ידי המניפולציה הניסויית.

תוקף חיצוני, מכיוון שהתוצאות אינן ניתנות להכללה על אוכלוסיות אחרות.

תוקף פנימי, מכיוון שהשיפור בביצועי הנבדקים נובע מהבשלה טבעית ולא מההתערבות הניסויית.

תוקף מבנה, מכיוון שהשיפור אינו קשור למשתנה התלוי.

תוקף אקולוגי, מכיוון שהתנאים הניסויים אינם מייצגים את המציאות היום-יומית של הנבדקים.

תוקף פנימי, מכיוון שהשינויים במכשיר המדידה עשויים להסביר את השינוי בתוצאות, ולא המניפולציה הניסויית עצמה

תוקף מבנה, מכיוון שהמכשיר לא מדד בצורה עקבית את המשתנה התיאורטי שהחוקר ניסה למדוד

תוקף חיצוני, מכיוון שהתוצאות שהתקבלו בניסוי לא ניתנות להכללה למצבים חיצוניים בגלל השינוי במכשיר המדידה.

תוקף תוכן, מכיוון שהמכשיר לא כיסה את כל ההיבטים של המשתנה הפיזי שהיה אמור להימדד, ובכך נפגעת המדידה הכוללת.

1. תוקף תוכן, מכיוון שההגדרה האופרציונלית של המשתנה לא כללה את כל ההיבטים של ריכוז.

1. תוקף פנימי, מכיוון שייתכן שנוצרו הסברים חלופיים לתוצאות בעקבות טעות בניסוח ההנחיות.

1. תוקף חיצוני, מכיוון שהתוצאות אינן ניתנות להכללה לאוכלוסיות אחרות.

1. תוקף מבנה, מכיוון שההגדרה האופרציונלית של "יכולת ריכוז" לא תאמה את המושג התיאורטי, מה שהוביל לחוסר בהירות לגבי מה שנמדד.

• תוקף חיצוני, מכיוון שהתוצאות אינן ניתנות להכללה לאוכלוסיות אחרות.

תוקף מבנה, מכיוון שמדידת מהירות תגובה לאור אינה משקפת את כישורי המוטוריקה העדינה שנבדקים במחקר, ולכן לא תואמת את ההגדרה התיאורטית.

תוקף תוכן, מכיוון שהשאלון לא כלל את כל ההיבטים של מוטוריקה עדינה.

תוקף פנימי, מכיוון שייתכן שהנבדקים השתפרו מסיבות שאינן קשורות להתערבות.

איום על התוקף שמתרחש כאשר משתתפים נבחרים למדגם על בסיס ערכים קיצוניים בלבד

איום על התוקף הפנימי שנובע מהשפעת מחקר חוזר על תגובות הנבדקים

איום על התוקף המערכתי בשל השפעת הניסוי על המוטיבציה של המשתתפים

תהליך שבו ערכים קיצוניים במדגם נוטים להיות קרובים יותר לממוצע במדידה הבאה