המאה ה-20, בעיקר 1900-1920

המאה ה-18, בעיקר 1750-1780

המאה ה-19, בעיקר 1860-1880

המאה ה-19, בעיקר 1882-1904

שיעור התמותה הנמוך

שיעור הילודה הגבוה

שיפור בתנאי החיים

הגירה ממדינות אחרות

התפתחות התעשייה הביאה לעלייה בביקוש למוצרים, הקמת מפעלים ושינויים כלכליים וחברתיים במושבות.

העבודה במושבות הפכה ליותר מסורתית ולא תעשייתית.

המושבות נותרו ללא שינוי בעקבות התפתחות התעשייה.

התפתחות התעשייה הביאה לירידה באוכלוסייה במושבות.

תשתיות מים, חשמל, תחבורה ודרכי גישה.

תשתיות חקלאות, תיירות, מסחר וביטחון.

תשתיות גז, טלוויזיה, אינטרנט וטלפון.

תשתיות חינוך, בריאות, ספורט ותרבות.

החזרת הקרקעות לבעליהם המקוריים.

הפסקת כל פעילות כלכלית במושבות.

הגברת השימושים החקלאיים במושבות.

המעבר משימוש חקלאי לשימושים עירוניים ותעשייתיים.

מרכזים חקלאיים

מרכזי תיירות

מרכזים רפואיים

מרכזים עירוניים, מרכזי מסחר, מרכזי תרבות וחינוך, מרכזים חברתיים.

הקמת מפעלים הביאה לפיתוח כלכלי וליצירת מקומות עבודה במושבות.

הקמת מפעלים גרמה לירידה באוכלוסיית המושבות.

מפעלים לא השפיעו על הכלכלה המקומית.

הקמת מפעלים הביאה לסגירת עסקים קטנים במושבות.

העלייה לא השפיעה על גידול האוכלוסייה במושבות.

העלייה הביאה ליציבות באוכלוסייה במושבות.

העלייה הביאה לגידול משמעותי באוכלוסייה במושבות.

העלייה גרמה לירידה באוכלוסייה במושבות.

הפחתת עלויות המגורים

הגברת הזיהום הסביבתי

ירידה במספר התושבים

שיפור התשתיות במושבות מביא לעלייה באיכות החיים, גישה קלה יותר לשירותים, פיתוח כלכלי, ושיפור התחבורה.

מרכזי הקניות שימשו רק למכירת מזון.

מרכזי הקניות שימשו כמרכזים כלכליים וחברתיים במושבות.

מרכזי הקניות היו מקומות לבילוי בלבד.

מרכזי הקניות לא השפיעו על הכלכלה המקומית.

שינוי ייעוד הקרקעות מוביל לעלייה במספר החקלאים.

שינוי ייעוד הקרקעות אינו משפיע על שטחים חקלאיים.

שינוי ייעוד הקרקעות משפר את היבול החקלאי.

שינוי ייעוד הקרקעות פוגע בייצור החקלאי ומוביל לירידה בשטחים חקלאיים זמינים.

החלטות תכנון לא משפיעות על תהליכי העיור.

החלטות תכנון נוגעות רק לתחבורה ולא לעיור.

תכנון עירוני מתמקד רק בשימור שטחים פתוחים.

החלטות תכנון קובעות את התפתחות הערים, משפיעות על תשתיות ושירותים, ומביאות לעיור מסודר או בעייתי.

המשך אורח חיים חקלאי ללא שינוי.

הקמת יישובים חקלאיים חדשים.

המעבר מאורח חיים חקלאי לאורח חיים עירוני עם הקמת יישובים יהודיים.

הגירה של תושבים ממדינות אחרות.

הפסקת הסחר הבינלאומי

הגבלת ההגירה

הגברת החקלאות

הגירה, פיתוח תשתיות, שינויים כלכליים והשפעות פוליטיות.