בגלל התלות של השלטון המרכזי באעיאן, הותר להם לעשות ככל העולה על רוחם

האעיאן פעלו ככל יכולתם כדי להתנתק מסמכות המדינה העות'מאנית

שני הצדדים ניסו לשמר את מערכת היחסים ההדדית והרווחית. אולם, אם סברו באסתנבול כי מושל מסוים צבר כוח רב מדי לא היססו לנסות להפילו בכוח הזרוע

השלטון המרכזי היה תמיד עם היד על העליונה בגלל שליטתו במינויים ובמקורות ההכנסה, כך שהאעיאן היו תמיד בעמדה נחותה

האעיאן ניצלו את כוחם הרב כדי להתעמר באוכלוסייה ולעשוק אותה ככל שניתן

ברוב המקרים היו עימותים קשים בין האעיאן לבין האוכלוסייה המקומית

האוכלוסיה המקומית הייתה זו שהמליצה לסולטאן את מי למנות מקרב האעיאן ולכן האעיאן היו תלויים בה מאוד

אעיאן פעלו לטובת שיפור תנאיה של האוכלוסיה המקומית כדי לזכות בתמיכתה

במחצית הראשונה של המאה ה-17

במחצית השנייה של המאה ה-17

במחצית הראשונה של המאה ה-18

במחצית השנייה של המאה ה-18

חולשה צבאית של היניצ'רים והסיפאהים

היחלשות של הסולטנות והארמון

מתיחת יתר אימפריאלית

כל התשובות נכונות

הוצאה להורג של כל הנכבדים שצברו כוח

מעבר לשלטון ביזורי שבו מאצילים חלק מסמכויות השלטון לכוחות מקומיים ומשתמשים יותר במשא ומתן

רפורמות במערכת המנהלית שלהפרובינציות בדגש על שלטון ריכוזי יותר

הקטנת ההסתמכות על המיסים ועל כוחות הצבא שזרמו מהפרובינציות

האעיאן בבלקן לא הצליחו לייסד שלטון שושלתי בניגוד לאעיאן של המחוזות הערביים

האעיאן בבלקן צברו את העושר והעוצמה שלהם בעיקר באמצעות שלל מלחמתי

האעיאן בבלקן לא כללו קבוצות כמו סוחרים ואנשי דת

האעיאן בבלקן לא העזו להמרות את פי הסולטאן וגילו צייתנות רבה כלפיו

השלטון המרכזי היה חזק מאוד והצליח לחסל גם אעיאן שצברו כוח רב

האעיאן תמיד הכירו בסמכות הסולטאן וצייתו לכל החלטותיו

בעלי כוח מקומיים שניצלו את חולשת המרכז כדי לבנות לעצמם מרכזי כוח עצמאיים

הייתה חלוקת סמכויות ברורה בין השלטון המרכזי לנציגיו בפרובינציות

התלות ההדדית בין השניים: הכרה ומקורות הכנסה

בתמורה למיסים

וחיילים

שני הצצדים היו חזקים באותה מידה והצליחו לנטרל זה את כוחו של זה

שני הצדדים ראו באירופה איום שצריך להיזהר ממהו

כל האעיאן התחילו את הקריירה שלהם בארמון הסולטאן