השבת שלפני ראש חודש ניסן - לפני ראש החודש הגדול והחשוב.

השבת בה חל ראש חודש ניסן -ראש חודש הגדול מכל האחרים כי הוא הראשון.

השבת שבחול המועד פסח - כי זה באמצע החג הגדול - חג פסח.

שבת שלפני פסח, בגלל שבה היה נס גדול כשבני ישראל לקחו את השה..

כביצה.

כזית.

כל שהוא, אפילו גרגיר.

כל מה שהוא אוכל ויש לו הנאה מזה.

לאו של בל יראה שנאמר "לא יראה לך שאור".

לאו של בל ימצא שנאמר "שאור לא ימצא בביתכם".

שני לאווים: גם בל יראה וגם בל ימצא.

זה אסור אבל לא עובר על אף לאו מהתורה אלא רק מדברי חכמים.

כן, כי כבר בירך.

לא כדי שיתרכז בבדיקה.

אם יש לו משהו חשוב לומר ידבר ואם לא לא ידבר.

לא צריך בכלל לבדוק בבית הכנסת.

מי שמתנדב לבדוק.

השמש (הגבאי) של בית הכנסת בא לבדוק ומברך ובודק.

השמש (הגבאי) של בית הכנסת בא לבדוק אבל אינו מברך שוב

לא צריך להתענות בערב פסח, כדי שיהיה לאדם כוח בליל הסדר.

כל אדם מעל בר מצוה - זכר לנס הגדול שה' הוציאנו ממצרים.

כל הבכורות מתענים, זכר לנס שניצלו ממכת בכורות.

בודקים חמץ ביום חמישי בלילה ושורפים ביום שישי ומבטלים בשבת בבוקר.

בודקים חמץ ביום שישי בלילה ושורפים ומבטלים בשבת בבוקר.

עושים את הכל ביום שישי.

בודקים חמץ ביום חמישי בלילה אבל לא שורפים ביום שישי אלא רק מבטלים בשבת בבוקר, כי אי אפשר לשרוף בשישי חמץ ולהמשיך בשבת לאכול חמץ.

מצה שאוכלים אותה רק בפסח ולא כל השנה.

מצה שאוכלים אותה בליל טו' בניסן- בליל הסדר.

מצה שהקפידו בה במיוחד באפיה שתהיה במהירות.

מצה שאדם אוכל אותה בהסיבה כל ימי החג.

כי כך נהגו כל השנים מאז יציאת מצרים.

מסורת שעוברת אצל היהודים בדורות האחרונים.

כדי שיראו הילדים וישאלו מה שונה הלילה הזה מכל הלילות.

השינויים מראים לה' שאנו זוכרים שיום זה שונה מכל יום אחר כי בו יצאנו ממצרים.

לפני שמברך המוציא ואוכל מצה.

ישר בהתחלה אחרי הקידוש נוטל, מברך וטועם מהמצה.

בהתחלה נוטל ידיו על הכרפס ולא מברך, ובהמשך נוטל ידיו שוב ומברך כאשר רוצה לאכול מהמצה.

שמים את שני החצאים במפית בשביל האפיקומן.

שמים חצי אחד במפית בשביל האפיקומן והחצי השני משאיר עם המצות האחרות.

מחביאים את שני החצאים בשביל האפיקומן.

חצי אחד אוכל מיד וחצי שני שומר במפית לאפיקומן.