יונה למלחים

המלחים ליונה

המלחים בינם לבין עצמם

המלחים לרב החובל

אמר

שלח

טבע

ירד

נינוה, תרשיש

יפו, תרשיש

תרשיש, נינוה

נינוה, יפו

תושבי נינוה

המלחים

תושבי יפו

המלחים ויונה

אלוהים

אחד המלחים

יונה

רב החובל

וַיֹּֽאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת

וַֽיהוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם

וַיַּחְתְּר֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה

וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּֽאֲשֶׁ֛ר לְמִֽי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ

וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם

וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם

וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם

וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ

וַיַּחְתְּר֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם

כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר

וַֽיהוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם

וַיַּֽעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ

התפללו לאלוהיהם

הפילו גורלות

העירו את יונה משנתו

הטילו את הכלים אשר על האנייה אל הים

זרק את חפציו אל הים

עמד על הסיפון

נרדם

עזר למלחים

וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם

וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַֽחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם

וַיֹּֽאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ

וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר

בספר שופטים

בנביאים בתוך ספר תרי עשר

בכתובים לפני ספר תהילים

בתורה, אחרי ספר שמות