רק הכהנים והלוויים.

רק מאנשי ירושלים המוכרים.

כל העדים שעברו מבחן אסטרונומי.

כל אדם שבא להעיד.

היה עומס גדול של עדים בבית הדין.

לחסוך בהוצאות הסעות שהיו עושים לעדים.

עדים התחילו לבקש שכר על עדותם.

הצדוקים ניסו להטעות את בית הדין.

עובדי כוכבים ומזלות.

אנשים שלא ידעו לקרוא ולכתוב.

סוחרים שרצו לעוות את מועדי השוק.

הצדוקים.

עזרת נשים.

לשכת הגזית.

חצר המרתה.

בית יעזק

ללמד את העדים הלכות קידוש החודש.

לרשום את שמות העדים בספר המרכנות.

לחלק פרסים לעדים שהגיעו מרחוק.

לבדוק את העדים.

כדי שלא יתעלפו מהרעב והצמא

כדי לפרסם את עושרה של ירושלים.

כי כך היה מנהג בכל חג ומועד.

בשביל שיהיו רגילים לבוא.

היו חוזרים לביתם מיד אחרי העדות.

היו מבקשים מחילה וסליחה.

היו הולכים לבית המקדש להקריב קרבן.

לא היו זזים מהחצר כל היום.

הלל הזקן.

רבי יהודה הנשיא.

שמעון הצדיק.

רבן גמליאל הזקן.

בכל מקום שיש אוויר.

'נזיפה, 'לכל הרוחות

לכל כיוון .

כאשר לא חם מידי

סוחרים שהביאו מזון לירושלים. לעולי הרגל הרבים

עולי רגל שהגיעו באיחור לירושלים.

מי שבאו להתפלל בבית המקדש.

חכמה הבאה ליילד ומצילים מן הגיס, הנהר, הדליקה. והמפלות

אישה מלומדת בתורה.

בת של תלמיד חכם.

רופאה מומחית לניתוחים.

מיילדת (סיוע בלידה).

הצלה משיטפון חזק ומהיר.

הצלה מחיות רעות בשדה.

הצלה ממחלה מידבקת.

חילוץ מבית שהתמוטט.

הזוג הממהר והעסוק ביותר

הזוג שיש בו תלמידי חכמים.

הזוג שנראה הכי אמין בעיני הדיינים.

הזוג שבא ראשון.

את שניהם יחד כדי שלא יפחדו.

את הקטן שבהם.

מטילים גורל את מי להכניס ראשון.

את הגדול שבהם (העד החשוב יותר).

עדותו מתקבלת בשמחה רבה.

צריך להביא עוד שלושה עדים שיאשרו זאת.

נותנים לו פרס על הראיה המוקדמת.

לא אמר כלום (עדותו בטלה).

האם העד ראה את הלבנה מצפון הארץ או מדרומה.

האם העד ראה את השמש בבוקר או בערב.

האם העד ראה את הלבנה ביום או בלילה.

האם הלבנה מימין או משמאל לשמש.

לאן ילכו העדים אחר כך

מה דעת העדים, אם לקדש חודש

לאן היה מכוון הצד המעוגל

באיזה גוון צבע היה הירח

בודקים את העד השני

מסיימים את המשפט

מזמנים עדים נוספים

מכריזים על פסק הדין

עליו לוודא שכל הזוגות כשרים

הוא רוצה להאריך את הדיון

הוא חושד בהם

כדי שלא יתאכזבו שבאו לחינם

לבנה.

גוהה.

מאור.

חמה.

חמה.

חודש.

סהר.

לבנה.

שמחה גדולה על עשיית המצווה.

עייפות פיזית מהדרך הארוכה.

פחד ויראה מבית הדין.

אכזבה וצער