ספר בראשית.

ספר דברים.

ספר שמות.

תנ"ך ישראל תיקן את הפסוק.

הוא פטור מברכת המזון.

הוא חייב לברך את הברכה הראשונה.

הוא חייב לברך ברכת המזון למרות שלא שבע.

הוא צריך לאכול עוד כדי להתחייב בברכה.

יהושע בן נון.

דוד המלך.

משה רבנו.

שלמה המלך.

בקשה לבניית ירושלים.

הודאה לה' על ארץ ישראל.

הודאה על ירידת המן במדבר.

תפילה לשלום המדינה.

בית המקדש וארון הברית.

שבת וראש חודש.

ברית מילה ותורה

מערת המכפלה והכותל המערבי

משה ויהושע.

חכמי המשנה והתלמוד.

דוד ושלמה.

אברהם אבינו.

חגגו שם עם בית המקדש.

התירו לקבור את ההרוגים.

שם היה בית המקדש הראשון.

נולד רבן גמליאל הנשיא

שלוש ברכות ראשונות

רק הברכה הראשונה.

כל ארבע הברכות

בעמידה.

בישיבה.

תוך כדי הליכה מהירה.

בשכיבה.

אם הוא מאוד ממהר לבית הספר.

כאשר אכל בהליכה

תמיד מותר לברך בהליכה .

רק אם הוא אוכל 'כזית קטן'.

בבית הכנסת.

במקום שבו האדם הכי שמח.

במקום שבו הוא אכל.

בחוץ תחת השמים.

חייב לחזור בכל מחיר, גם אם זה עולה הרבה כסף.

יברך במקום בו נזכר אם החזרה היא טורח גדול

ימשיך לנסוע ולא יברך.

לא יברך בכלל

העיקר הכוונה.

מי שמברך בלב ללא דיבור - לא יצא ידי חובה.

אם הוא נמצא במקום רועש.

רק אם הוא עייף מאוד.

לא יצא ידי חובה וצריך לברך שוב.

יצא ידי חובה (בדיעבד).

צריך לברך רק את הברכה הראשונה שוב.

מותר לנוהג כך לכתחילה תמיד.

'בונה ברחמיו את ירושלים'

'ארץ חמדה טובה ורחבה' ו'ברית ותורה'

'הזן את העולם כולו'

'מגדיל ישועות מלכו'

יציאת מצרים.

את מתן תורה.

את מלכות בית דוד.

את פירות.

בכל יום ראשון בשבוע.

בשבת, ראש חודש, חגים, חנוכה ופורים.

רק ביום הפורים.

לא, למרות שחייבים בכבודם.

מותר להפסיק באמצע הברכה.

רק אם הברכה ארוכה מדי.

מותר להפסיק רק בברכה הרביעית.

עונים כרגיל וממשיכים בברכה.

מפסיקים את הברכה ועונים בקול.

שותקים ומקשיבים, אך לא עונים.

מתחילים את ברכת המזון מחדש.

לא, זה נחשב דיבור.

אסור בראש חודש ושבת.

מותר אם זה לצורך מצווה.

מותר רק אם המברך הוא קטן (ילד).

עד שאדם הולך לישון.

כל עוד מרגישים שבעים

בדיוק מיד אחרי האוכל.

רבע שעה בדיוק.

יברך ברכת המזון .

לא יברך.

יאכל עוד כזית ואז יברך.

יברך רק את הברכה הראשונה.

כי האוכל טעים יותר.

כדי להימנע מספקות במקרה של שכחה.

כך אפשר יהיה ללכת לישון מהר.

אין לכך חשיבות מיוחדת.

לא יברך, כי 'ספק ברכות להקל'.

יברך כי 'ספק דאורייתא לחומרא'.

יברך ברכת שהכל.

יברך רק את ברכת 'הזן'.

היא תמיד חייבת לברך שוב.

היא תמיד פטורה מלברך שוב.

הדבר תלוי במחלוקת אם חיוב נשים הוא מהתורה או מדרבנן, ותנהג כמנהג משפחתה.

נשים אינן מברכות ברכת המזון לפי הטקסט.

כי הם חייבים מהתורה כמו מבוגרים.

מחנכים אותם כדי להכניסם למצוות.

רק אם אכלו סעודה גדולה מאוד.

הם אינם חייבים כלל עד גיל בר מצווה.

מהתורה.

מנהג בלבד.

מדרבנן (מדברי חכמים).

דברי הנביאים.