ט"ז

י"א

י"ב

י"ג

בזמניהם

ולא יעבור

כימים

הואיל והיתה מוקפת חומה בימות אחשורוש.

הואיל והיתה מוקפת חומה בימות יהושע.

הואיל ונעשה בה נס.

שושן לא עשתה את פורים בט"ו באדר אלא בי"ד באדר.

א. כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך.

ב. לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש.

ג. לחלק בין שושן לשאר עיירות.

ד. גם מה שנאמר בסעיף א וגם מה שנאמר בסעיף ב.

אונקלוס הגר.

את מה שהיה בתקופת עזרא שכחו, ואונקלוס חזר ויסדו.

יונתן בן עוזיאל ע"י חגי זכריה ומלאכי.

כבר בתקופת עזרא היה תרגום מצוי.

ארץ ישראל נזדעזעה 400 פרסה על 400 פרסה.

יונתן בן עוזיאל ביקש לתרגם גם את הכתובים, אך בת קול עצרה בעדו.

כל התשובות נכונות.

נוצר דו שיח בין בת קול ליונתן בן עוזיאל לפשר החלטתו לתרגם.

מקרא מגילה דוחה אפילו מת מצוה.

עבודה במקדש ולימוד תורה.

עבודת המקדש אבל לא לימוד תורה.

רק קורבנות שלא קבוע להם זמן נידחים.

נידון ככפר גם לענין קריאת מגילה.

נידון ככפר לענין בתי ערי חומה.

נידון ככרך אך רק לענין בתי ערי חומה.

נידון ככרך המוקף חומה אף לענין מגילה.

אם אין עשרה בטלנים מאותו הכרך הרי שמקבל דין כפר ורשאים להקדים קריאת מגילה כדין כפרים.

כיוון שבא הקב"ה לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה בני אדם מיד כועס.

לכן תקנו עשרה בטלנים שיהיו פנויים להימצא בבית הכנסת בכל עת ומתפרנסים משל ציבור.

שלוש התשובות משלימות את דעת ריב"ל להחשיב כרך לכפר אע"פ שיש בו בטלנים רבים שבאים מעלמא.

כיוון שהחומה נראתה חדשה (בימיו) הדגיש שבמקור החומה מימות יהושע אלא ששופצה במהלך הדורות.

מפני שחלקו עליו.

מפני שנולד בהם ספק.

שלוש התשובות הובאו בסוגיה.

שאף בפורים שואלים ודורשים כמו שבכל חג – על פי תקנת משה לשאול ולדרוש הלכות חג בחג וכולי.

שואלים ודורשים בענייני המגילה בשבת ויוצאים י"ח קריאת מגילה ע"י כך.

שלא קוראים מגילה בשבת.

ששואלים ודורשים בענייני פורים בשבת ולא חוששין שמא יטלטלו מגילה לצורך כך.

.פטורות כיוון שהן בגדר טפלות

חייבות בגלל שהיו בנס.

חייבות למרות שהן בגדר טפלות

פטורות למרות שהיו בנס

יש חיוב לקרוא את המגילה בלילה וללמוד את משניות מגילה ביום.

יש חיוב לקרוא את המגילה בלילה ושוב ביום.

יש לזמר את המגילה במנגינה ולא לקרוא בלבד.

כאשר מזמרים מזמור לה' אין להפסיק בו.

היות ומעבירים את המוקפין מלקרוא בשבת (כשטו' בשבת) מקדימין אותם ליום הכניסה.

ע"פ הפסוק "בכל שנה ושנה" – כשם שבכל שנה מוקפין ועיירות אינן קוראים באותו יום.

רק תשובה א' היא דעת תנאים, הסברה בתשובה ב' נאמרה רק בראשונים.

שתי הסברות הובאו בסוגיה בברייתות העוסקות בהעברת המוקפין ממקומן.

גזירה שמא יטלטל את המגילה ברה"ר כאשר ילך ללמוד את הקריאה אצל בקי.

התחשבות בעניים שנושאים עיניהם למקרא מגילה ובשבת א"א לתת מתנות לאביונים.

מאותו טעם שדוחים לולב ושופר.

שלוש התשובות נכונות ונתונות במחלוקת אמוראים.