את שיעור האבטלה במשק

זהו קו עזר המגדיר את כל הנקודות שבהן רמת הייצור שווה בדיוק לביקוש המתוכנן.

את רמת הריבית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי

את עקומת ההיצע הקלאסית

שלא קיימת במודל

השפל הגדול של שנות ה-30

המהפכה התעשייתית

מלחמת העולם השנייה

משבר הנפט של שנות ה-70

המחירים תמיד יורדים כשחל גידול בתוצר

המחירים נקבעים אך ורק על פי הריבית

המחירים והשכר קשיחים ואינם מתכווננים במהירות

המחירים והשכר גמישים לחלוטין

שיעור הילודה והגידול באוכלוסייה

הביקוש המצרפי במשק

מקסימום היכולת הטכנולוגית של המפעלים

כמות הזהב והמטבע הזר במדינה

תהליך של חלוקת התקציב הממשלתי למשרדים השונים.

ההפרש שבין הייבוא לייצוא של מוצר מסוים לאורך תקופה.

סיכום או איחוד של כלל הנתונים האינדיבידואליים במשק לכדי יחידה אחת כוללת.

חישוב של ממוצע המחירים בשוק ספציפי אחד בלבד, כמו שוק הנדל"ן.

E = C + G + NI

E = Y + AD

E = C - G + NI

E = C + G + (X-M)

היא מסיטה את העקומה כלפי מעלה במקביל

אין לה כל השפעה על עקומת הביקוש המצרפי

היא גורמת לעקומה לרדת כלפי מטה

היא משנה את שיפוע העקומה בלבד

הריבית משפיעה רק על הצריכה הפרטית

קשר הפוך - ירידה בריבית מעלה את ההשקעות

קשר ישר - עלייה בריבית מעלה את ההשקעות

אין קשר ישיר בין ריבית להשקעות

היא מעלה את הצריכה בגלל גידול בתקציב הממשלה

היא גורמת לעלייה בנטייה השולית לצרוך

אין לה כל השפעה על התנהגות משקי הבית

היא מקטינה את ההכנסה הפנויה ולכן הצריכה יורדת

הערך של מוצרי יד שנייה שנמכרו במהלך השנה

סך כל הייבוא של המדינה פחות הייצוא

סך כל הכסף המזומן הנמצא בידי האזרחים

הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו בתוך גבולות המדינה

תמ"ג אינו כולל שירותים ותל"ג כן

תמ"ג הוא תמיד נמוך יותר מהתל"ג

תל"ג הוא התמ"ג לאחר ניכוי מיסים

תמ"ג מתייחס למיקום הייצור ותל"ג לזהות המייצרים

מוסיפים את המיסים העקיפים

מחסירים את הבלאי מהערך הגולמי

מחלקים את התוצר במספר העובדים

מחסירים את הוצאות הממשלה

מכירת רכב משומש בין שני אנשים פרטיים

בניית גשר חדש על ידי הממשלה

ייצור לחם במאפייה מקומית

מתן ייעוץ משפטי על ידי עורך דין

שהם התמקדו יותר מדי בצד הביקוש

שהם לא הבינו את חשיבות הטכנולוגיה

שהשוק לא תמיד מתאזן לבד בטווח הקצר

שהם תמכו ביותר מדי הוצאות ממשלה

בתמ"ג של ישראל ובתל"ג של גרמניה

רק בתל"ג של גרמניה

בתמ"ג של גרמניה ובתל"ג של ישראל

רק בתמ"ג של ישראל ואינו נספר בשום תל"ג

הוא קבע כי המושג טווח ארוך רלוונטי רק למדינות עם עודף תקציבי ולא למדינות בשפל.

הוא האמין שהטווח הארוך הוא המועד שבו הביקוש המצרפי תמיד יהיה גבוה מהתוצר הפוטנציאלי.

הוא טען בציניות כי בטווח הארוך כולנו נהיה מתים
(In the long run we are all dead),
ולכן על הממשלה לפעול לתיקון האבטלה והשפל בהווה במקום לחכות שהשוק יתקן את עצמו.

• הוא טען שבטווח הארוך המחירים הופכים להיות גמישים יותר, מה שמחמיר את המיתון.