תלמיד אחד (דייב לבדו).

שישה תלמידים.

עשרה תלמידים.

כל כיתת הביולוגיה.

דולר אחד.

חמישה דולרים.

שישה דולרים.

עשרה דולרים.

גיאומטריה.

חקלאות.

היסטוריה.

ביולוגיה.

הוא כעס והחליט להגיע לבית הספר עם אקדח.

הוא שילם את הדולר מיד כדי שדייב יחזור הביתה.

הוא העניש את דייב בעבודות נוספות בחווה.

הוא הסכים עם המורה שזהו עונש חינוכי.

המורה נתן לו כסף כפיצוי.

המורה הראה לו חיידקים דרך המיקרוסקופ.

דייב התחנן בפניו שיפסיק לצעוק.

הוא ראה שהמורה לובש חליפה יפה.

הוא ישב ועישן במשרדו של המורה.

הוא חזר הביתה לחלוב את הפרות.

הוא לקח מטאטא ועזר לדייב לנקות.

הוא הלך לדבר עם איף קרבטרי על העץ.

הוא רצה שדייב יסבול עוד קצת.

הוא האמין שאדם ישר חייב לשלם על חובותיו ולא לקבל "צדקה".

הוא עדיין כעס על המורה ורצה לעשות לו דווקא.

הוא רצה להישאר בבית הספר כדי ללמוד עוד על חיידקים.

שהוא מרגיש חולה וחלש.

שהוא מצטער על כך שאין לו השכלה מודרנית והוא שייך לזמן שעבר.

שהוא אוהב לעבוד בגינה עם עלים.

שהוא כועס על עצי הדובדבן שנשברו.

אסור לטפס על עצים בטיולים שנערכים בטבע.

עבודה בחווה חשובה יותר מלימודים בבית הספר.

חשיבות החינוך, היושר והיכולת להשתנות ולהבין את האחר.

תמיד כדאי לקחת אקדח לשיחות חשובות.