הפרט מחליט קודם כמה לחסוך ורק אז צורך את השארית.

החלטות אלו מתקבלות תמיד באופן סימולטני (במקביל) על ידי כל הפרטים.

עבור הרוב המכריע, ההחלטה על הצריכה קודמת להחלטה על החיסכון.

רמת החיסכון מגדירה באופן ברור את רמת ההכנסה של הפרט.

אנשים מחליטים קודם כמה לחסוך ורק אז בודקים מה נשאר לצריכה.

רמת הצריכה של הפרט קבועה לחלוטין ללא קשר לרמת הכנסתו.

רמת ההכנסה מנבאת את רמת החיסכון בצורה ברורה יותר מאשר את רמת הצריכה (עשירים חוסכים הרבה, עניים כמעט ולא).

הפרט תמיד משווה בין תועלת שולית של צריכה היום לתועלת בעתיד.

המחיר של המוצרים אותם הוא לא יכול לקנות.

אובדן של שעה של פנאי עבור הפרט.

המאמץ הפיזי המושקע בעבודה.

המיסוי המוטל על ההכנסה מאותה שעה.

מוצר שנצרך במלואו ברגע הקנייה בלבד.

מוצר שנרכש למטרות רווח פיננסי בלבד ללא שימוש אישי.

מוצר המספק לפרט שירותי צריכה גם בהווה וגם לאורך זמן בעתיד (כמו דירה).

מוצר המיועד אך ורק להורשה לילדים.

הוא נרכש אך ורק לצורכי השקעה פיננסית.

לא ניתן ליהנות ממנו בתקופת ההווה אלא רק בעתיד.

הוא מספק שירותי צריכה גם בהווה וגם לאורך תקופה ארוכה בעתיד.

הוא פטור ממיסוי צריכה כמו מע"מ.

ההכנסה תמיד קובעת את הצריכה באופן מוחלט.

פרטים רבים מתאימים את היקף העבודה שלהם לרמת הצריכה בה הם מעוניינים.

הפרט מפסיק לעבוד ברגע שהוא מגיע לרמת צריכה בסיסית.

הצריכה והחיסכון הופכים להיות בלתי תלויים ברמת ההכנסה.

הכנסה לאחר הוצאות ותכנית חסכון

הכנסה לאחר מס

הכנסה פחות מיסים ועוד קצבאות

הכנסה פחות הוצאות

אנשים עשירים נהנים יותר מהחיים

אנשים עשירים משלמים יותר מס

החסכון עולה עם ההוצאה

הצריכה עולה עם ההכנסה

אנשים מאמינים שהכל יהיה בסדר

אנשים מייחסים פחות חשיבות לצריכה עתידית

אנשים מכורים לקניות

אנשים חושבים שהשוק ירד

שאנשים הם לפעמים מאוד ספונטניים

אדם מבצע חישובים לפי הלב שלו

אדם מבצע חישובים קרים ומבצע החלטה לפי התועלת הגבוהה יותר

אדם רציונלי בודק מה כתוב במודל כדי לעשות החלטות

לכל שקל - משווה בין התועלת מצריכה עתידית לצריכה נוכחית

לכל שעה - משווה בין התועלת מעבודה לתועלת ממנוחה

לכל מוצר - משווה איזה מוצר יתן לו הכי הרבה תועלת

הוא קודם צורך ואז חוסך את מה שנשאר