סוגיית ידות מסכת סוכה יג

סוגיית ידות מסכת סוכה יג

by Avraham Soloveichik

​מחלוקת אמוראים:

• ​ואמר רבי אבא אמר רב הונא

• הבוצר לגת אין לו ידות

• ורב מנשיא בר גדא אמר רב הונא הקוצר לסכך אין לו ידות

• מאן דאמר קוצר כל שכן בוצר

• דלא ניחא ליה דלא נימצייה לחמריה

• מאן דאמר בוצר שאין לו ידות

• אבל קוצר יש לו ידות דניחא ליה דליסכך בהו כי היכי דלא ליבדרן

Multiple Choice

מה סובר רבי אבא בר רב הונא?

• הקוצר לסכך יש לו ידות

• הקוצר לסכך אין לו ידות

• הבוצר לגת יש לו ידות

• הבוצר לגת אין לו ידות

Multiple Choice

מה סובר רבי מנשיא בר גדא?

• הקוצר לסכך יש לו ידות

• הקוצר לסכך אין לו ידות

• הבוצר לגת יש לו ידות

• הבוצר לגת אין לו ידות

Multiple Choice

מה סובר רבי אבא לגבי הקוצר לסכך?

• הקוצר לסכך יש לו ידות

• הקוצר לסכך אין לו ידות

• הבוצר לגת יש לו ידות

• הבוצר לגת אין לו ידות

Multiple Choice

מה סובר רבי מנשיא לגבי הבוצר לגת?

• הקוצר לסכך יש לו ידות

• הקוצר לסכך אין לו ידות

• הבוצר לגת יש לו ידות

• הבוצר לגת אין לו ידות

הברייתא:

• סוכי תאנים ובהן תאנים

• פרכילין ובהן ענבים

• קשין ובהן שבלים

• מכבדות ובהן תמרים

• כולן אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה

• ואם לאו פסולה

• אחרים אומרים עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין​

Multiple Choice

מה סובר ת"ק?

• אין ידות לפירות של הסכך

• יש ידות לפירות של הסכך

Multiple Choice

מה סוברים אחרים?

• אין ידות לפירות של הסכך

• יש ידות לפירות של הסכך

​קושיית הגמרא על רבי מנשיא בר גדא:

מאי לאו בהא קא מיפלגי

דמר סבר יש להן ידות ומר סבר אין להן ידות

לרבי אבא ודאי תנאי היא

?לרב מנשיא בר גדא מי לימא תנאי היא

Multiple Choice

על מי מקשה הגמרא?

• על ראחרים

• על תנא קמא

• רבי מנשיא בר גדא

• רבי אבא

Multiple Select

מי סובר שיש ידות לסכך? 2 תשובות

• על אחרים

• על תנא קמא

• רבי מנשיא בר גדא

• רבי אבא

Multiple Select

מי סובר שאין ידות לסכך? 2 תשובות

• על אחרים

• על תנא קמא

• רבי מנשיא בר גדא

• רבי אבא

​מתרצת הגמרא:

אמר לך רב מנשיא

דכולי עלמא סברי הקוצר לסכך אין לו ידות

והכא במאי עסקינן כגון

שקוצצן לאכילה ונמלך עליהן לסיכוך​

Multiple Choice

לפי התירוץ מה סוברים התנאים בברייתא?

• אין ידות לפירות של הסכך

• יש ידות לפירות של הסכך

Multiple Choice

ובמה נחלקו בברייתא?

• אם קצר לסכך ואחר כך נמלך לאכילה האם יש ידות

• אם קצר לאכילה ואחר כך נמלך לעשות סכך האם יש ידות

• האם יש ידות לסכך

Multiple Choice

מה סובר ת"ק לפי זה?

• אם קצר לאכילה ואחר כך נמלך לעשות סכך

  אין להם ידות

•  אם קצר לאכילה ונמלך

  לעשות סכך

  יש להם ידות

Multiple Choice

ומה סוברים אחרים?

• אם קצר לאכילה ואחר כך נמלך לעשות סכך

  אין להם ידות

•  אם קצר לאכילה ונמלך

  לעשות סכך

  יש להם ידות

​קושיית הגמרא:

​אי קוצצן לאכילה מאי טעמייהו דרבנן?

וכי תימא קסברי רבנן כיון דנמלך עליהן לסיכוך בטלה ליה מחשבתו!?

...ומי בטלה ליה מחשבה בהכי והתנן כל הכלים

​

​

​משנה במסכת כלים:

​כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה,

ואינן עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה, שהמעשה מבטל מיד המעשה ומיד מחשבה, ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה

Multiple Choice

מה יותר משפיע על טומאת כלים?

• מחשבה

• מעשה

​ביאור המשנה:

• ​כלומר, מחשבה שחושב על הכלי ומייעדו למטרה כל שהיא, הרי היא קובעת את מהותו של הכלי.

• ולכן, מיד כשנגמרה מלאכת הכלי למטרה שהועיד לו, הרי הוא ראוי לקבל טומאה.

  כגון, עור שעיבדו והחליט לייעדו לשולחן,

• כלי הוא ומקבל טומאה, הואיל וכבר עתה הוא ראוי לשמש כשולחן.

• אבל, אילו היה מייעדו עבור רצועות לסנדלים, שטעון אז העור מלאכה נוספת של חיתוך והתאמה, אין הוא מקבל טומאה עד שיהיה ראוי לשמש כרצועה לסנדל.

Multiple Select

מה יכול לגרום לכלי להיות ראוי לקבל טומאה?

• מחשבה

• מעשה

• גם מעשה וגם המחשבה

Multiple Select

מה יכול להעלות את הכלי מלהיות ראוי לטומאה?

• מחשבה

• מעשה

נסיון לתרץ את הקושיא על רב מנשיא

​וכי תימא

הני מילי כלים דחשיבי

אבל ידות דלצורך אכילה נינהו

! במחשבה נחתא ובמחשבה סלקא

Multiple Choice

לפי זה מה הבדל בין כלים למאכלים?

•  כלי נעשה במעשה או במחשבה

  ואוכל נעשה במחשבה

• כלי נעשה במחשבה

  ואוכל נעשה במחשבה

• כלי נעשה במעשה

  ואוכל נעשה במעשה

• כלי נעשה במחשבה

  ואוכל נעשה במעשה

​דוחה הגמרא:

התנן: משנה מפורשת היא במסכת עוקצין,

שאין ידות האוכלין יוצאים מידי קבלת טומאה במחשבה בלבד:

דתנן [עוקצין א ה]: כל ידות האוכלין, כגון עומרים של תבואה,

שבססן [להלן נחלקו האמוראים בפירוש הדברים] בגורן,

אותן ידות [שהן הקש ברוחב בית יד סמוך לראשי השיבולים] טהורות,

כלומר בטל מהן דין ידות לענין קבלת טומאה, ורבי יוסי מטמא.​

​גופא:

​מאי "בססן"?

רבי יוחנן אמר: בססן ממש,

דש אותם ברגלי הבהמה- כלומר עשה מעשה

​

רבי אלעזר אומר: התיר אגדן.

רק ​פתח את הקשירה שלהם-כלומר רק מחשבה ותכנון

Multiple Select

 (2דעות)      מה הפירוש "בססן"?

•  לרבי אליעזר עשה מהם עומר

• רבי יוחנן: עשה להם בסיס

• לרבי אלעזר התיר אגדן

• לרבי יוחנן דש אותם ברגלי הבהמה

Multiple Choice

מי סובר שידות האוכלין שבססן בגורן טהורות?

• ת"ק

• רבי יוסי

​ומבארת הגמרא:

​בשלמא למאן דאמר "בססן" היינו התיר אגודן של העומרים,  

  ועל ידי זה גילה דעתו שאינו צריך את הבית יד, לפי שעיקר מטרת הבית יד היא כדי שיהיה אפשר לאגוד את השיבולים,

שפיר. כי יש לומר שידות אינן חשובות כאוכלים, ולכן מחשבה בלבד מוציאתן מידי ידות האוכלים ומטהרתן גם בלי מעשה, שהרי מבואר במשנה זו שעל ידי היתר האגודה, שאינו אלא גילוי דעת ומחשבה בעלמא, בטילה המחשבה הקודמת.

Multiple Choice

לפי זה האם מחשבה מועילה בידות האוכלין?

• כן

• לא

​קושיית הגמרא

​אלא למאן דאמר, מאי "בססן", בססן ממש, שדש את הידות ברגלי בהמה  או בכלי, שהוא מעשה חשוב, מאי איכא למימר? הרי מבואר שבמחשבה גרידא אף ידות אינן יוצאות מתורת קבלת טומאה, אלא צריך מעשה ממש. וכמו כן בקצצן לאכילה וירדו לידי קבלת טומאה, ואחר כך נמלך עליהם לסיכוך, לא יצאו מידי קבלת טומאה במחשבה גרידא.

​

ושוב קשה, מהו טעמו של תנא קמא, הסובר שענפי התאנים המחוברים לתאנים כשרים לסיכוך ואין בהם דין ידות, על אף שקצצן לאכילה.

​מתרצת הגמרא:

​ הכא נמי, בברייתא לעיל של סוכי תאנים, מדובר שבססן ממש לידות על ידי מעשה, ולא רק נמלך עליהם לסיכוך, ולכן אין הידות מקבלות טומאה, ולא צריך שירבו הקשין על הידות.  ​

ומקשה הגמרא: אי הכי, מאי טעמייהו דאחרים, הסוברים שידות התאנים פסולות לסיכוך, וצריך שירבו הקשין גם על הידות? הרי הידות אינן מקבלות טומאה כיון שבססן, ושינוי מעשה ודאי מוציא מידי מחשבה?!

מתרצת הגמרא: דאמור [סוברים הם] כרבי יוסי.

דתנן [שם]: רבי יוסי מטמא לידות אף שבססן.