חזרה על תוספות בב"ק מדף ב-ד

חזרה על תוספות בב"ק מדף ב-ד

by Avraham Soloveichik

​תוספות ד"ה ארבעה אבות

​אית דוכתא דלא תני הן כמו הכא ובגמרא גבי שלש עשרה אבות נזיקין ובארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) ואית דוכתא דקתני הן כדקתני ארבעה שומרין הן (שבועות ד' מט.) וארבעה ראשי שנים הן (ר''ה ד' ב. ושם):

Multiple Choice

מתי יש לכתוב "הן"? במשנה

• בכל מקום חוץ מכאן

• אם יש ארבעה דברים אין צורך לכתוב הן אבל בכל מקרה אחר יש צורך

• אין בזה כללים

• בכל מקום שיש מספר של דברים

​גליון

​(. וא''ת אמאי לא קאמר ארבעה אבות נזיקין הן כדקתני ד' ראשי שנים הן וי''ל שלא בא אלא להגיד ארבע אבות הללו לא ראי זה כראי זה

​

וקצת קשה דבגמרא מוכח דנחית תנא למניינא מדפריך ותנא דידן מאי טעמא לא תני הני לכך י''ל דיש מקומות דלא תני הן כדאשכחן בארבעה מחוסרי כפרה: ע''כ):

Multiple Choice

מה הפירוש "נחית תנא למניינא"?

• התנא ירד להתפלל במניין

• התנא ירד למניין - התכוון למספר המדוייק

• התנא לא התכוון למניין

• התנא נחת על הארץ

Multiple Choice

האם יש מחלוקת בין התוס' לגליון?

• הם לא דיברו על אותו הנושא בכלל

• למסקנא אין מחלוקת

• אין מחלוקת בדין אבל יש מחלוקת בטעם

• בוודאי שיש

תוספות ד"ה ​דאילו אב מטמא אדם וכלים.

​ גרס ולא גרסינן אדם ובגדים שלשון זה משמע מטמא אדם לטמא בגדים

וא''ת והרי טמא מת עושה כלי מתכת כיוצא בו דחרב הרי הוא כחלל אלמא יש מהן כיוצא בהן?

וי''ל דאכתי אינו עושה כיוצא בו שאותו כלי מתכת אין עושה כלי מתכת אחר כיוצא בו כמו שמדקדק ר''ת בריש מתני' דאהלות:

Multiple Choice

מה אין לגרוס?

• מטמא אדם לטמא בגדים

• מטמא אדם וכלים

• מטמא כחלל

• מטהר אדם וכלים

Multiple Choice

מה מיוחד בכל מתכת לגבי דין טומאה?

• שהוא לא מקבל טומאת מת

• שהוא מקבל טומאה ומעביר אותה באותה הדרגה

• מתכת שונה מכל דין טומאה כי היא לא מקבלת טומאה בכלל

• אין הבדל למסקנא

​תוספות ד"ה ומלתא אגב אורחיה קמ''ל.

• ​ואפילו לרב פפא דאמר לקמן בשור שנגח ד' וה' (דף לז.) דמועד לאדם סתמא לא הוי מועד לבהמה היינו דוקא שנגח ג' בני אדם דבהכי לא הוי מועד לבהמה

• אבל נגח אדם ושור וחמור דהוי מג' מינים הוי מועד לכל

• אבל נגח שור וחמור וגמל לא הוי מועד לאדם

• ואע''ג דלכל בהמה הוי מועד אפילו לרב פפא כדאיתא התם

• וה''ר מנחם פי' דה''ק מועד לאדם שהיה מועד לכל וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם הוי מועד לבהמה דחזרה דבהמה לאו חזרה היא

  • אבל מועד לכל וחזרה מאדם לא הוי מועד לאדם דחזרה דאדם חזרה היא:

​ומלתא אגב אורחיה קמ"ל

​​

ומלתא אגב אורחיה קמ"ל

דמועד לאדם - הוי מועד לבהמה

ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם

Multiple Choice

מועד לאדם - האם הווה מועד לבהמה?

• לא הוה מועד לבהמה

• הוה מועד לבהמה

​תוספות ד"ה "ומלתא אגב אורחא"

​ומקשים התוספות:

​

אפילו לרב פפא דאמר לקמן בשור שנגח ד' וה' (דף לז.) דמועד לאדם סתמא לא הוי מועד לבהמה

Multiple Choice

מה סובר רב פפא בגמרא בהמשך?

• מועד לאדם הוה מועד לבהמה

•  מועד לאדם לא הוה מועד לבהמה

Multiple Choice

לפי זה: מה קשה לתוספות?

• לפי רב פפא שמועד לאדם לא מועד לבהמה וכאן משמע שמועד לאדם הוה מועד לבהמה

• לפי רב פפא שמועד לאדם מועד לבהמה וכאן משמע שמועד לאדם לא הוה מועד לבהמה

• לפי רב פפא שמועד לאדם מועד לבהמה וכאן משמע שמועד לאדם הוה מועד לבהמה

:​מתרצים התוספות

היינו דוקא שנגח ג' בני אדם דבהכי לא הוי מועד לבהמה

אבל נגח אדם ושור וחמור דהוי מג' מינים הוי מועד לכל

אבל נגח שור וחמור וגמל לא הוי מועד לאדם​

ואף על גב דלכל בהמה הוי מועד אפילו לרב פפא כדאיתא התם.

Multiple Choice

לפי התירוץ של התוספות: מתי השור נחשב למועד לאדם?

• תמיד

• אם נגח שור חמור וגמל

• דווקא אם נגח בהמה 3 פעמים

• דווקא אם נגח אדם 3 פעמים

Multiple Choice

לפי התוספות: מה דינו של השור באם הוא נגח אדם שור וחמור

• מועד לכל

• מועד לבהמה

• מועד לאדם

• לא מועד בכלל

Multiple Choice

מה דין השור שנגח שור חמור וגמל?

• מועד לאדם

• מועד לבהמה

• מועד לכל

• לא מועד בכלל

​

​

וה"ר מנחם פי' דה"ק :

מועד לאדם

שהיה מועד לכל וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם - הוי מועד לבהמה

דחזרה דבהמה לאו חזרה היא

אבל מועד לכל וחזרה מאדם לא הוי מועד לאדם

דחזרה דאדם חזרה היא.

​לסיכום

​

​

מועד לאדם - שחזר מבהמה ונשאר לאדם, הוי מועד לבהמה.

​

מועד לבהמה - שחזר מאדם ונשאר לבהמה, לא הוי מועד לאדם.

Multiple Choice

 מה הדין במקרה:        שמועד לאדם - שחזר מבהמה ונשאר לאדם

• הוי מועד לכל

• הוי מועד לבהמה

• לא הוי מועד לבהמה

• הוי מועד לאדם

Multiple Choice

מועד לבהמה - שחזר מאדם ונשאר לבהמה, לא הוי מועד לאדם.

• הוי מועד לאדם

• לא הוי מועד לאדם

תוספות ד"ה ​הא דלא מכליא קרנא.

​פ''ה שחת שעתיד לצמוח אבל לא כתחלה וקשה והא מכליא קרנא שגם הבעלים הם יכולים לקצור אלא י''ל שטנפה פירות להנאתה מכל מקום קרי ליה לקמן לטניפת פירות להנאתה תולדה כיון דפשטיה דקרא איירי באכילה דמכליא קרנא:

Fill in the Blank

במה נחלקו רש"י ותוספות?

Multiple Choice

מה הפירוש לפי התוס' "לא מכליא קרנא"?

• שאכלה שחת והוא עתיד לחזור אבל לא באותו המחיר

• שהבהמה רק טנפה פירות אבל לא אכלה אותם

• שהבהמה אכלה ערוגה אבל היא עתידה לחזור כמות שהייתה

​תוספות "ושן בהמות אשלח בם"

• ​​ושן בהמות אשלח בם. אע''ג דאמרינן בעלמא [בספרי פרשת האזינו] בהמות שיש להן ארס כנחש ונושכות וממיתות דהוי נשיכה שהיא תולדה דקרן

  ​

  מכל מקום איירי נמי בחיות רעות שדרסו ואכלו להנאתן כדמתרגמינן ושן בהמות ושן דחיה ברא וחיה בכלל בהמה:

Multiple Select

על איזה בהמות מדובר בפסוק ושן בהמות אשלח בם? כמה תשובות

• וגם בהמות האוכלות להנאתן

• חיות רעות הנוכשות בכוונה להזיק

• בהמות הנושכות

• בהמות רגילות כמו פרה וחמור

תוספות ד"ה ​לא י' כתיב ולא ט' כתיב.

• ​תימה דבפ' הפרה (לקמן דף נ: ושם) תנן מה בור יש בו כדי להמית עשרה פי' בקונט' דסתם בור יש בו י' א''כ י' כתיב ועוד קשה דהכא דריש מוהמת יהיה לו

• ועוד דבסמוך פריך סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין ופי' הקונט' דנפל שמה שור משמע בין מת בין הוזק א''כ כי דרשינן שור ולא אדם הוה ליה למעט נמי אדם מנזקין

Multiple Choice

מהו הסדר הנכון של שאלות התוס'?

• מדוע יש לדרוש מ"והמת יהיה לו" והרי

  אם בור היינו 10 טפחים א"כ זה כתוב בתורה

  זה כתוב במילה בור?

  כיצד דרשו שבור פטור

  מנזקי אדם?

• מדוע יש לדרוש מ"והמת יהיה לו" והרי זה כתוב במילה בור?

  כיצד דרשו שבור פטור מנזקי אדם?

  אם בור היינו 10 טפחים א"כ זה כתוב בתורה

• אם בור היינו 10 טפחים א"כ זה כתוב בתורה

  כיצד דרשו שבור פטור מנזקי אדם?

  מדוע יש לדרוש מ"והמת יהיה לו" והרי זה כתוב במילה בור?

• אם בור היינו 10 טפחים א"כ זה כתוב בתורה

  מדוע יש לדרוש מ"והמת יהיה לו" והרי זה כתוב במילה בור?

  כיצד דרשו שבור פטור מנזקי אדם?

​תוספות ד"ה למחשביה בהדי מועדין כו'.

​ושמואל ס''ל דלא ה''ל לאשמועינן בסיפא כיון דלא אשמעינן שום חידוש טפי מברישא

אבל שן ורגל אע''ג דתנא ליה ברישא תנא ליה בסיפא גבי מועדין משום חידוש דמפרש

השן מועדת לאכול את הראוי לה

והרגל מועדת לשבר דרך הילוכה

וקרן נמי תנא ואע''ג דתנא ברישא כשהזיק חב המזיק לאתויי קרן מ''מ תנא ליה בסיפא משום דתני ליה גבי חמשה תמים מש''ה תנא ליה נמי בהדי מועדין

וא''ת אמאי לא חשיב אש ובור גבי מועדים וי''ל דלא חשיב אלא בעלי חיים אבל בור ואש כך לי פעם ראשונה כמו פעם ג' וד':

Multiple Choice

מי יוצא דופן ברשימה הבאה? שן, רגל, בור , קרן

• קרן

• בור

• רגל

• שן

Multiple Choice

מדוע כתוב נזק השן פעמיים - גם במשנה הראשונה וגם בהדי מועדין?

• לא צריך חידוש מותר לכתוב פעמיים כדי להשלים את ה5 המועדין

• יש חידוש שאוכלת בדרך הילוכה

• כי יש חידוש שמועדת רק בראוי לה

• זה לא נכון - שן כתובה רק פעם אחת

​כיון דכייף ופשיט אורחיה הוא.

​בירושלמי יש דישן לא מחייב אלא כשהשכיב עצמו אצל הכלים אבל אם ישן והביאו כלים אצלו ושברן פטור דהם גרמו לו

​

וכן אם היה ישן והלך חבירו לישן אצלו והזיקו זה את זה הראשון פטור והאחרון חייב:

Multiple Choice

מתי ישן פטור ומתי ישן חייב?

• אדם ישן תמיד פטור מנזקים כמו שהוא פטור ממצוות כמו סוכה

• אם הלך לישון והיו שם כלים - פטור,ואם הביאו אחר כך - חייב

• אדם מועד לעולם ואפילו ישן תמיד חייב

• אם הלך לישון ליד הכלים - חייב ואם הביאו הכלים אחר שישן - פטור

תוספות ד"ה ​ואימא מבעה זה המים.

פי' כיון דקרא לא דייקי לא כמר ולא כמר וא''ת והיכן כתיב מים בתורה וי''ל מושלח וכן הוא אומר (איוב ה) ושולח מים על פני חוצות ואע''ג דשילח בעירה בבהמה איירי מ''מ מים נמי משתמעי מיניה מדאפקיה רחמנא בהמה בלשון ושלח ולעיל דבעי במאי מוקמינן לה לא מצי מוקמינן במים דכי נמי מוקמת במים אית לן לאוקומי במילי דשור מדכתיב בעירה שיש בהן רוח חיים אלא דבלאו הכי משני שפיר:

Multiple Select

מה יש ללמוד מהפסוק "ושילח"?

• אדם

• שן

• מים

• רגל

Multiple Choice

איזו משמעות חשובה יותר ב"ושילח"? נזקי בהמה או נזקי מים?

• קראי לא כמר דייקי ולא כמר - אין הוכחה לשום כיוון

• שניהם שווים לגמרי

• נזקי המים כי כתוב ושולח מים על פני חוצות

• נזקי בהמה כי כתוב ושילח את בעירה

​

​וא''ת והני מים ה''ד אי דמשקיל עליה בדקא דמיא ובכח ראשון כחו הוא ואי בכח שני גרמא בעלמא הוא כדאמרינן בהנשרפין (סנהדרין דף עז:)

וי''ל דמיירי בכח שני וקמ''ל דבכח שני נמי חייב א''נ בתר דנחו ולא דמי לבור כגון פותקין ביבותיהן דלקמן (דף ל.) ואע''ג דאתי במה הצד הוה אמינא דאיצטריך לכותבו לחייב כלים דמבור לא הוה שמעינן והוה מצי למיפרך מאי לא זה וזה

Fill in the Blank

כיצד נקרא סוג נזק באם זה כוח שני?

Multiple Select

כיצד ניתן לפרש נזקי המים? יותר מתשובה אחת

• כוח שני וזה החידוש שאין זה גרמא וחייב

• כוח ראשון - הזרם של המזיק ישיר

• שהמים כבר נמצאים ולא זורמים