בבא קמא י"ב- יז עמוד א

"נכסים המיוחדים" - למעוטי מאי? (יג:)

• כשיש ספק של מי הוא שור המזיק, א"נ פרט לשור של הפקר שזכה בו אחר, א"נ נגח ואח"כ הפקיר או הקדיש.
• פרט לשור של שותפים.
• פרט לשור שאין בו שוה פרוטה.
• פרט לשור של עכו"ם.

באיזה אופן גובין בי"ד מטלטלי דיתמי לבעל חוב? (יד:)

• יכא שתפס, ואפי' לאחר מיתה.
•  כשהחוב הוא שוה לערך המטלטלין אבל אם שוה פחות, אין גובין
• היכא שתפס מחיים לפני מות אביהם.
• על ידי האפוטרופוס, שנשבעה על היתומים

בני חורין ובני ברית" - מה ילפינן מכאן? (טו.)

• דשור ישראל שנגח שור עכו"ם פטור מתשלומין.
• דגוי פסול לעדות אבל עבד כנעני כשר.
• דאין שליחות לגוי ועבד.
• דגוי ועבד פסולין לעדות.

חתול שאכל תרנגול האם דנין דין זה בבבל? (טו:)

• אין דנים.
• אכל תרנגול גדול אין דנין, דקנסא הוי, תרנגול קטן דנין, דאורחיה הוא.
• דנים
• אכל תרנגול גדול דנים, דמחמת פסידי עבדינן שליחותייהו, תרנגול קטן אין דנים דהפסידו מעט.

באיזה אופן מצינו נזקי שן דלא מכליא קרנא? (ג. ד"ה הא) תוספות

• אכלה מן ערוגה שבין הערוגות וכיון דלא ניכר מאיפה אכלה מיחשב לא מיכליא קרנא
• כשאכלה מה שאינו ראוי לה כגון כלב שאכל צאן וחתול שאכל תרנגול.
• אכלה ערוגה וסופו לחזור ולצמוח, ולתוס' טינפה פירות להנאתה.
•  כשאכלה פירות ברה"ר דלא חייבה תורה אלא שן בחצר הניזק.

"כאשר זמם ולא כאשר עשה" - למה לא שייך בממון דין זה? (ד: ד"ה ועדים) תוספות

•  דממון קיי"ל אין עונשין מן הדין ולכן פטורים מלשלם
• דאפשר בחזרה א"נ דיש לחייבו מק"ו דממון עונשין מן הדין משא"כ בעונשי מכות ומיתה
•  דאמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
• דאמרינן קם ליה בדרבה מיניה.

נכסים המיוחדים: מה בא למעט?

• לרב יהודה שצריך שיהיו כל הנכסים המזיקים שייכים לאחד.
  מתניתא תנא לגבי שור הפקר שנגח וקודם שתפסו הניזק קדם וזכה בו אחר.
  לרבינא נגח ואחר כך הקדיש, נגח ואחר כך הפקיר
• למעט אם ניזוק משני שוורים של שני בני אדם, שאחד אומר שהשור של השני הזיק - חייב
• והועד בבעליו - שיהיה לו בעלים שיעידו עליו
• שמתחילת הדין ועד סופו עוד מולו אותו בעלים, שהרי השור יסקל והבעלים חייב בכופר

בדף י"ד לגבי דין רשות הניזק והמזיק במה חולקים רבי אלעזר ורב יוסף? למסקנת הגמרא

• ר"א - רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה, פטור בה על שן ועל הרגל, ובקרן תם = חצי נזק . מועד = נזק שלם.
  רב יוסף - חצר השותפין והפונדק חייב בהן על השן והרגל.
• האם מיוחד בין לפירות בין לשוורים או שמיוחד לשניהם לפירות ולא לשוורים
• האם הרשות היא בקעה כי בא היו רגילים להסתובב שוורים או שזה דווקא בפונדק שמונחת שם סחורה בלבד.
• נחלקו בשדה מיוחדת לפירות ולא לשוורים - שרבי אלעזר כדת רבי זירא שלא נחשב כחצר הניזק, ורב חסדא סבר כאביי שכיוון שאינה מיוחדת לשוורים הרי היא "שדה אחר"

כשרבי אלעזר אמר שחצר השותפין פטור הגמרא מביא את דעת רבי שמעון בן אלעזר. מה הם ארבה כללות ששנא

• א. רשות שהיא מיוחדת לניזק ולא למזיק ונכנס המזיק והזיקו שם - חייב בכל. ב רשות של המזיק שנכנס שם הניזק - פטור מהכול. ג רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ובקרן תם חצי נזק במועד נזק שלם. ד רשות שאינה לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם - חייב בשן ורגל, ובקרן תם חצי נזק ומועד נזק שלם
• א. רשות שהיא מיוחדת לניזק ולא למזיק ונכנס המזיק והזיקו שם - חייב בכל. ב רשות של המזיק שנכנס שם הניזק - פטור מהכול. ג רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ובקרן תם חצי נזק במועד נזק שלם. ד רשות שאינה לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם - חייב בשן ורגל, ובקרן בין בתם ובין במועד משלם נזק שלם
• א. רשות שהיא מיוחדת לא לניזק ולא למזיק ונכנס המזיק והזיקו שם - חייב בכל הכלים. ב רשות של המזיק שנכנס שם הניזק - פטור מהכול. ג רשות של שניהם כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל, ובקרן תם חצי נזק במועד נזק שלם. ד רשות שאינה לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם - חייב בשן ורגל, ובקרן תם חצי נזק ומועד נזק שלם
• בכלל יש שלוש ולא ארבע כי גם לגבי שן הוא חצר הניזק, ולגבי קרן בדיני שותפים שמשלם חצי נזק. יוצא שיש בכלל ג' כללים: חצר הניזק, חצר המזיק, חצר השותפין שחייב בחצי נזק על קרן ופטור על השן והרגל. והד' שיש חצר שותפים שבה חייב על שן ורגל כיוון שמיוחדת לאחד לפירות לא נכלל.

"וכבוד עשו לו במותו" - במה מדובר לדברי ר' נחמיה?

• שהספידו אותו ארבעים יום
• שהניחו ס"ת על מטתו כשהי' עדיין חי אבל לאחר המיתה אין לעשות כן.
• . שהוציאו ס"ת לכבודו ללוותו.
• שהניחו ס"ת על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה.