שיטות מחקר מערכות מידע שנה א'

חברת טכנולוגיה מפתחת אפליקציות ללימוד שפות באמצעות הסמארטפון. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו מספר מחקרים.

המחקר הראשון כלל סקר אינטרנטי בקרב 1200 ישראלים בני 16 ומעלה. מהן השלכות מערך המחקר שנבחר על מאפייני ההגדרות האופרציונליות של המשתנים?

• ההגדרות האופרציונליות של שני המשתנים, תלוי ובלתי-תלוי, אמורות להיות נמדדות

• ההגדרה האופרציונלית של המשתנה התלוי אמורה להיות ניסויית ושל המשתנה הבלתי-תלוי נמדדת

• ההגדרה האופרציונלית של המשתנה התלוי אמורה להיות נמדדת ושל המשתנה הבלתי-תלוי ניסויית

• ההגדרות האופרציונליות של שני המשתנים, תלוי ובלתי-תלוי, אמורות להיות ניסוייות

• ההגדרות האופרציונליות של המשתנים יכללו הסבר לגבי מהו עולם התוכן שבו עוסק כל משתנה

חברת טכנולוגיה מפתחת אפליקציות ללימוד שפות באמצעות הסמארטפון. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו מספר מחקרים.

במהלך פיתוח כלי המחקר למדידת המשתנה, עמדה כלפי לימוד שפות זרות באמצעות אפליקציה בסמארטפון, התלבטו מתכנני המחקר לגבי הערכים התצפיתיים. מבין האפשרויות הבאות, מהי הטענה הנכונה ביותר?

• הערכים התצפיתיים אמורים לכלול את כל הערכים שמשתתפי המחקר יכולים לקבל בעקבות מענה על השאלות המודדות את העמדה של המשיב כלפי לימוד שפות זרות באמצעות אפליקציה בסמארטפון

• הערכים התצפיתיים מתייחסים להסבר מילולי של מהי עמדה כלפי לימוד שפות זרות באמצעות אפליקציה בסמארטפון. כלומר, להסבר מפורט של מהות המשתנה

• הערכים התצפיתיים הם ההגדרות הנומינליות של המשתנים

• . במהלך בניית כלי המחקר לא ניתן לדעת מהם הערכים התצפיתיים. ניתן לקבוע את הערכים התצפיתיים רק לאחר איסוף נתוני המחקר

• אף תשובה לא נכונה

חברת טכנולוגיה מפתחת אפליקציות ללימוד שפות באמצעות הסמארטפון. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו מספר מחקרים.

בהקדמה לסקר הוסבר למשיבים כי השאלון עוסק באפליקציות ללימוד שפות זרות באמצעות הסמראטפון והוצג בפניהם הסבר קצר המגדיר מהי אפליקציה ללימוד שפות זרות באמצעות הסמארטפון. מדוע נדרש להוסיף הגדרה של המושג בשאלון?

• הגדרת המושג תאפשר לצמצם טעות השבה שמקורה בחוסר מהימנות כלי המדידה

• הגדרת המושג תאפשר לצמצם טעות אי-השבה שמקורה בסירוב חברי המדגם להשתתף בסקר

• הגדרת המושג תאפשר לצמצם טעות כיסוי

• הגדרת המושג תאפשר לצמצם הבדלים בין משיבים ללא-משיבים

• אף תשובה לא נכונה

חברת טכנולוגיה מפתחת אפליקציות ללימוד שפות באמצעות הסמארטפון. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו מספר מחקרים.

בישיבת הנהלה, בה הוצגו ממצאי הסקר, התבקשו החוקרים לתאר את תהליך בחירת המשתתפים למחקר. החוקרים הסבירו שפרסמו מודעה בדף הפייסבוק של החברה. המודעה פנתה לכל מי שנכנס לדף וכללה הזמנה להשתתף בסקר בנושא לימוד שפות זרות, באמצעות לחיצה על הלינק שהופיע בהזמנה. לטענת מבצעי המחקר המדגם שהתקבל מייצג את האוכלוסייה. מבין הטענות הבאות, מהי הטענה הנכונה?

• תהליך הדגימה לא עומד באף אחת משלושת הדרישות של מודל הדגימה ההסתברותית ולכן לא ניתן לטעון שהמדגם מייצג את האוכלוסייה

• . המדגם נבחר בדגימה מקרית פשוטה ולכן ניתן לבצע הסקה סטטיסטית מהמדגם לאוכלוסייה

• המדגם נבחר בדגימת אשכולות ולכן ניתן לטעון שהמדגם מייצג את האוכלוסייה

• המדגם נבחר בדגימת שכבות ולכן ניתן לטעון שהמדגם מייצג את האוכלוסייה

• תיאור תהליך הדגימה שנתנו החוקרים בישיבת ההנהלה חסר מידע הדרוש כדי להחליט אם הדגימה הייתה הסתברותית או לא הסתברותית

חברת טכנולוגיה מפתחת אפליקציות ללימוד שפות באמצעות הסמארטפון. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו מספר מחקרים.

במהלך ניסוח השאלות בשאלון, התלבטו החוקרים אם לנסח את שאלת הגיל כפתוחה או כסגורה בטווחים: 18 עד 20, 20 עד 30, 30 עד 40 וכן הלאה.

מה האפשרות המומלצת לדעתך ומדוע?

• גיל הוא משתנה שניתן למדוד אותו ברמת יחס. השימוש בסולם תשובות, הכולל טווחים של קבוצות גיל, יגרום לאובדן מידע, משום שרמת המדידה תשתנה מיחס לסדר (אורדינלית). בנוסף, אפשרויות התשובה לא עומדות בדרישת הזרות

• גיל הוא משתנה שניתן למדוד אותו רק ברמת מדידה שמית (נומינלית). לכן, מומלץ לנסח את השאלה כשאלה סגורה ומעלה 40 ,30-40 ,20-30 ,18-20 :בשאלה המוצעים הטווחים את הכוללת

• גיל הוא משתנה שיש לו ערכים תצפיתיים רבים ולכן עדיף לנסח את השאלה במבנה סגור הכולל את כל טווח הגילאים האפשרי של אוכלוסיית המחקר. הטווחים המופיעים בשאלה: 20-18 ,30-20 ,40-30 ,40 ומעלה, כוללים את כל טווח הגילאים האפשרי של אוכלוסיית המחקר ולכן מומלץ להשתמש בטווחים אלו

• מומלץ להשתמש בשאלה סגורה הכוללת את הטווחים המופיעים בשאלה: 20-18 ,30-20 ,40-30 ,40 ומעלה, מכיוון שהטווחים המוצעים למשיבים עומדים בדרישת המיצוי והזרות של תשובות אפשריות לשאלה

• אף תשובה לא נכונה

חברת טכנולוגיה מפתחת התקנים לבישים. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו שני ניסויים.

בניסוי הראשון חולקו המשתתפים באופן מקרי לשלוש קבוצות. בקבוצה א'- הראו למשתתפים תמונה של שעון חכם לביש וטקסט הכולל מידע על היתרונות הגלומים בשימוש בו, בקבוצה ב' – הראו למשתתפים תמונה של שעון חכם לביש וטקסט הכולל מידע על החסרונות הגלומים בשימוש בו, בקבוצה ג' – הראו למשתתפים רק את התמונה של השעון החכם הלביש. לאחר הפעלת המניפולציה נשאלו כל המשתתפים לגבי עמדותיהם כלפי שעונים חכמים לבישים. מהו ההבדל בין הקבוצות?

• קבוצות א' ו-ב' הן קבוצות הניסוי וקבוצה ג' היא קבוצת הביקורת

• קבוצות א' ו-ג' הן קבוצות הניסוי וקבוצה ב' היא קבוצת הביקורת

• קבוצות ב' ו-ג' הן קבוצות הניסוי וקבוצה אי' היא קבוצת הביקורת

• הקבוצות שונות אחת מהשנייה במידת הנכונות להשתמש בשעון חכם לביש

• הקבוצות שונות במאפיינים הדמוגרפיים שלהן, גיל, מגדר והשכלה

חברת טכנולוגיה מפתחת התקנים לבישים. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו שני ניסויים.

במחלקת המחקר של חברת הטכנולוגיה התלבטו אם לבצע ניסוי הכולל posttest-pretest .מבין ההמלצות הבאות, מהי ההמלצה הנכונה, במקרה זה?

• ביצוע posttest- pretest יחזק את התוקף הפנימי של הממצאים

• ביצוע posttest-pretest יאפשר לבדוק שהמדגם אכן מייצג את האוכלוסייה

• t-pretest הוא חלק מההגדרה האופרציונלית של המשתנה הבלתי-תלוי ולכן חשוב לבצע אותו במחקר

• t-pretest לא רלבנטי למחקר המתוכנן

• אף תשובה לא נכונה

חברת טכנולוגיה מפתחת התקנים לבישים. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו שני ניסויים.

בניסוי השני בדקו האם אפשרות להפעלה קולית של ההתקן הלביש על ידי המשתמש משפיעה על מידת החשש שלו ממקרה חירום, כמו מכת חום בזמן פעילות גופנית מאומצת. בניסוי השתתפו חברי קבוצת רוכבי אופניים. חברי הקבוצה קיבלו שעון חכם הכולל מדדים פיזיולוגיים שיכולים להצביע על מכת חום. מידת החשש ממקרה חירום בזמן או בעקבות האימון נמדדה באמצעות שאלון אינטרנטי חודשי.

לאחר 6 חודשים, עודכנה הגרסה של השעונים החכמים הלבישים, לגרסה הכוללת גם אפשרות להפעלה קולית על ידי המשתמש. במשך 6 החודשים שלאחר ביצוע עדכון הגרסה לשעונים, התבקשו חברי הקבוצה למלא שאלון על מידת החשש שלהם ממקרה חירום. השאלונים שהועברו לפני עדכון הגרסה ואחריה היו זהים. מהו מערך המחקר המתואר בשאלה?

• מערך דמוי ניסוי הכולל סדרת בדיקות "לפני" ו"אחרי" ללא קבוצת ביקורת

• מערך דמוי ניסוי הכולל מדידה "לפני-אחרי" עם קבוצת ביקורת לא זהה

• מערך ניסוי אמתי הכולל מדידה "לפני-אחרי" עם קבוצת ביקורת

• מערך ניסוי אמתי הכולל מדידה "אחרי" עם קבוצת ביקורת

• מערך מחקר מתאמי

חברת טכנולוגיה מפתחת התקנים לבישים. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו שני ניסויים.

בניסוי שבו נבדקה השפעת האפשרות להפעלה קולית של התקן לביש על ידי המשתמש על מידת החשש שלו ממקרה חירום, הועלתה הצעה לשנות את נוסח השאלות בכל העברה של השאלון. מה יהיו השלכות קבלת ההמלצה לשנות את נוסח השאלות בכל העברה של השאלון?

• השינוי בנוסח השאלות בכל מדידה יוצר איום על התוקף הפנימי של הממצאים ולכן השאלון אמור להיות זהה בכל מדידה

• השינוי בנוסח השאלות בכל מדידה יצמצם טעויות השבה אפשריות ולכן מומלץ לקבל את ההמלצה לשינוי הנוסח בכל מדידה

• השינוי בנוסח השאלות עשוי להעלות את שיעור המשיבים ולכן מומלץ לקבל את ההמלצה לשינוי הנוסח בכל מדידה

• השינוי בנוסח השאלות עשוי לשפר את ההגדרה האופרציונלית של המשתנה הבלתי-תלוי במחקר ולכן כדאי לקבל את ההמלצה לשינוי הנוסח בכל מדידה

• השינוי בנוסח השאלות לא אמור להשפיע על הממצאים, אולם הוא מגדיל את העלויות של המחקר. לכן, לא כדאי לקבל את ההמלצה לשינוי הנוסח בכל מדידה

חברת טכנולוגיה מפתחת התקנים לבישים. בשלב תכנון המוצר והחלטה על מאפייניו, בוצעו שני ניסויים.

בשני הניסויים שבוצעו נמצאו קשרים מובהקים בין המשתנה התלוי והבלתי-תלוי. מבין האפשרויות הבאות, מהי הפרשנות הנכונה ביותר, של הממצאים?

• התקבל אישוש אמפירי להשערה על קשר סיבתי בין המשתנה הבלתי-תלוי לתלוי

• ניתן להסיק על קשר סטטיסטי בלבד, לא ניתן להניח שקיים קשר סיבתי

• בשני הניסויים שבוצעו קיימת בעיה של תוקף המסקנה הסטטיסטית

• לא ניתן לאשש או להפריך את השערות המחקר מכיוון שהמחקרים לא בוצעו בהתאם לעקרונות של ביצוע מערך ניסויי

• חסר מידע על גודל המדגם וטעות הדגימה כדי להסיק האם המדגמים בכל ניסוי מייצגים את האוכלוסייה