חודש אלול נסיעה לירושלים

רגע לפני שאנו עולים לירושלים, אנו חברי קהילת "נאות השקמה" רוצים לומר תודה. תודה לבורא עולם על הזכות להיות להכיר, להתחבר וללמוד אחד מהשני. תודה לך הרב עדיאל אברהם על הובלה, הנהגה, ויכולת לגבש את עם ישראל לכזו אחווה ואהבה ולכם חברי הוועד על כל המאמץ וההשקעה שלכם שיהיה לכולם נעים וטוב. יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומבורכת לסליחה ולאהבה בין אחד לשני ושנהיה תמיד מגובשים ואוהבים עד בלי די. תודה ענקית, נסיעה טובה ומהנה לכולם.

• תודה

• תודה

?חודש תשרי על פי המקרא הוא

• החודש השני של השנה.

• החודש הראשון של השנה.

• החודש השביעי של השנה.

• החודש השנים עשר.

משמעות המושג "סליחות"

• פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.

• בקשת סליחה מחבר.

• שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.

• שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938

מסימני ראש השנה

• שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.

• תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.

• תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.

• ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.

"תשליך" הוא

• הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.

• תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.

• תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.

• הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.

"מה המשמעות כאשר אנו אומרים "כתיבה וחתימה טובה

• תפילה הנאמרת ביום כיפורים.

• מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.

• מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".

• מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.

?"מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום

• עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.

• עברות שנעשו בין אדם לחברו.

• עברות שלא ניתן לכפר עליהם.

• עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.

השופר שימש בעת העתיקה

• כל התשובות נכונות.

• לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.

• בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.

• להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.

סדר תקיעת השופר הוא

• תקיעה, שברים, תרועה.

• תרועה, שברים, תקיעה.

• שברים, תקיעה, תרועה.

• תקיעה, תרועה, שברים.

"בין כסה לעשור" הוא כינוי

• כל התשובות נכונות.

• לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.

• לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.

• לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.