דילמות בית מורשת משטרת ישראל

השנה היא 1920 אתה וחברך לגדוד העברי לאחר שסיימתם בשלום את המלחמה הגדולה  בשורות הבריטים התנדבתם לשרת במשטרת המנדט  כנוטרים , אתם שוהים בהכשרה במחנה הבריטי סרפנד(צריפין ) שמעתם חודשות קשות , מסתבר כי ערביי יפו מבצעים פוגרום בתושבי האזור היהודים המשטרה הבריטית  אינה מצליחה לעצור את הפורעים כנראה שמספר שוטרים ערביים בשורות המשטרה אף מסייעים לפורעים אם במעשה פעיל ואם בישיבה מנגד , כיצד תגיבו?

• אקח את נישקי ואצא עם חבריי להגן על תושבי יפו

•    אזום פנייה למפקדיי ואדרוש שהמשטרה תגן על תושבי יפו היהודים

• אמתין  לפקודה ממפקדיי שוטר מבצע פקודות.

• אני בהכשרה אין בידי לעשות דבר

השנה היא 1939 זה עתה פירסמו הבריטים את הספר הלבן השלישי המגביל את העליה ומרחיק את חזון המדינה העברית , הישוב העברי  נסער ומחליט להאבק בשלטון הבריטי , אתה שוטר בתחנת פתח תקוה , בשעות הערב פונה אליך ידיד ותיק איש אירגון ההגנה הוא מגלה בפניך כי הוא חבר בשירות הידיעות (המודיעין) של ההגנה , הוא מבקש ממך למסור מידע אישי על חבריך ומפקדך שוטרי תחנת פתח תקווה יהודים ערבים ובריטים, האם תסכים

•   אשתף פעולה באופן מלא עם ארגון ההגנה ואמור את כל הידוע לי.

•   אסכים למסור מידע על האנשים הבעייתיים בלבד

• לא אסכים ואבקש מהאיש לא ליצור עימי יותר קשר בנושא זה

• לא אסכים אפנה מייד למפקדי ואדווח להם על האיש ועל פנייתו

אתה חבר אירגון הנוטרים העבריים בידך נשק בריטי מסוג אנפילד כאשר הנחיות הבריטים שמסרו לך אותו ברורות מאוד, הנשק באחריותך וישמש להגנה עצמית בלבד בישוב עליו אתה  מופקד ובדרכים המובילות  אליו בלבד , קיבלתי פנייה מחברך לישוב הוא מבקש לדעת היכן מופקדים הנשקים ברור לך כי כוונתו היא   לגנוב את  הנשקים ולהעבירם לידי אנשי ההגנה

• אשתף פעולה באופן מלא עם ארגון ההגנה ואומר את כל הידוע לי

•   לא אסכים ואבקש מהאיש לא ליצור עימי יותר קשר בנושא זה

• לא אסכים אפנה מייד למפקדי ואדווח להם על האיש ועל פנייתו

אתה שוטר בתחנת חדרה ותפקידך הוא יומנאי בתחנה , התאריך הוא ה 14.05.1948 ידוע לך כי זה היום האחרון למנדט הבריטי , בשעה 16:00 אתה שומע ברדיו את דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל  כיצד תגיב

• זהו זמן בעל משמעות הסטורית עליי לציין זאת באופן מיוחד ביומן האירועים . איפה הנחתי את העט האדום?

• אמשיך לעמוד על משמרתי ביתר אחריות עכשיו אני שוטר עיברי במדינת ישראל

• זה לא אירוע משטרתי לא אעשה דבר

• יופי, האחראים עליי(הבריטים) עזבו, אני עוזב את התחנה ויוצא לחגוג

1.      אתה שוטר במשטרת הר טוב. במהלך שבוע החופשה שלך אתה מתנדב במעברה הסמוכה לנקודת המשטרה, מסייע בחלוקת מוצרי מזון ושמיכות לעולים החדשים ובעוד מספר דקות יש לך שיעור עברית שאתה מעביר לילדי המעברה. בעודך ממתין לשיעור אתה נקלע לשיחה בין שני דיירים במעברה אשר ככל הנראה מסוכסכים ביניהם והרקע לסכסוך הוא משלוח ביצים מוברחות שהביאו למעברה. דיירי המעברה אינם מודעים לכך שאתה מאזין לשיחתם.

מה תעשה?

• אציג עצמי כשוטר, אעצור אותם ואתפוס את משלוח הביצים המוברחות. שוטר הוא שוטר 24 שעות ביממה.

• אתערב בשיחה ואדרוש מהם ללכת כי הם מפריעים לשיעור.

• לא אעשה דבר, אני בכלל בחופשה ומתנדב, מה אני צריך את הבלגן הזה?

• לא אעשה דבר, אני באמצע שיעור עברית והילדים ממתינים.

היום ה- 7 בינואר 1952 ואתה שוטר בירושלים. אתה ניצול שואה מספר שנים. מפקדך קורא לך ואומר שישנה הפגנת מחאה כנגד הסכם השילומים ברחבת הכנסת וכל שוטרי היחידה נדרשים לצאת ולמנוע הפרות סדר במקום. אתה לא מסכים עם נטייתו של בן גוריון לקבל את הפיצויים שמעוניינת גרמניה להעביר לישראל וחושב שהמחאה מוצדקת. מה תעשה?

• אצא למחאה ואטפל במפירי הסדר

• אצא למחאה אבל אעמוד בצד ולא אתערב

• אגיד למפקד שלי שאני לא יוצא להפגנה כי אני מאמין במחאה וחושב שהיא מוצדקת

השנה היא 1960, אתה שוטר ביחידת אייר שאמונה על שמירת בטחונו של אדולף אייכמן שזה עתה נחטף ע"י המוסד והובא לארץ. אתה לא מבין באמת עד הסוף מה אייכמן עשה, אבל חברתך היא שורדת שואה שעלתה לפני מספר שנים לארץ. היא לא מדברת על זה, אבל אתה יודע שמה שעבר עליה שם ריסק אותה לגמרי. במהלך המשפט אתה שומע עדויות לזוועות שהיו במחנות ומבין מי האדם שאתה שומר עליו 24 שעות ביממה בתא המעצר. מה תעשה?

• אשמור על אייכמן מכל משמר, הדבר הכי חשוב הוא שיהיה משפט צודק

• אעשה את העבודה, מה אני יכול לעשות. זו הפרנסה שלי

• אדבר עם המפקד שלי ואגיד לו שאני לא מסוגל לשמור על האיש הזה

• אחכה שאהיה איתו לבד ואז אראה לו מה זה, מפלצת

1.      השנה היא 1965 ואת שוטרת ביחידת הנשים במחוז תל אביב. התגייסת לפני כשנה למשטרה ולא מזמן סיימת קורס שוטרות. את מאוד אוהבת את עבודתך במשטרה, ונהנית מעבודת השטח כשוטרת. את חולמת להתקדם ואפילו להיות קצינה. יחד עם זאת התגובות מסביב אינן פשוטות. הורייך לוחצים עלייך לעזוב וללמוד מקצוע "מתאים לאישה" כמו מורה או פקידה, כי עוד מעט "תצטרכי להתחתן וללדת ילדים". עמיתייך השוטרים הגברים מגיבים אלייך ואל חברותייך בזלזול ומידי יום אתן שומעות הערות האומרות שנשים לא יכולות להיות שוטרות. גם ברחוב אתן מקבלות תגובות מזלזלות מהאזרחים שעליהן אתן אמורות להטיל מרות.  מה תעשי?

• אם פיקוד המחוז חושב שצריך להקים שתי יחידות של שוטרות , בסוף גם השוטרים יבינו את זה. רק אנחנו יכולות לעורר את השינוי

• אם לא אגשים את השאיפות שלי להתקדם ולהיות קצינה אני אתחרט על כך, אני חייבת להיות ממוקדת בעבודה

• אולי באמת עדיף להיות מורה או פקידה, ויהיה יותר פשוט להקים משפחה

• אני אוהבת את העבודה, אבל מאוד קשה לעשות אותה כשאף אחד לא מאמין בי, אני אתפטר

"כל הרחובות כבר ריקים, הסמטאות כולן שלו"... כך, בבלדה לשוטר מתאר המשורר את הפעילות המיוחדת הזו של שוטרי המקוף. לימים יקראו להם "שוטר קהילתי", אותם שוטרים ושוטרות שמפקדים על מרכזי השיטור ודואגים באופן אישי לקהילתם. שוטרי המקוף החלו את הפעילות בתל אביב של שנות ה 60 במטרה לשמור באופן אישי על השכונה שבה הם משרתים. גם ישראל נמנה על שוטרים אלו. כולם אומרים עליו שהוא שוטר מצוין, ערכי, אחראי ורציני. היום הוא עובד משמרת לילה... אוהב את המשמרות הללו, שקט, דממה, תחושה שהוא שומר על הנמים את שנתם במיטתם, שלא יקרה להם כל רע.... אבל הלילה הזה משהו השתנה... לפתע הוא שומע צעקה מאחד החלונות: "הצילו, הצילו, הוא בורח"... קול אישה זועק, וישראל מזהה בחור רץ כשכובע גרב לראשו. את המרדף הרגלי הוא עושה ללא כל בעיה, הרי לא סתם הוא מקבל 100 בכל מבחני הריצה, זה הצד החזק שלו. קריאה לצעיר לעצור, תפיסה בשרוול. משם הדרך הקצרה לאזיקים ואז להסרת הכובע, לזהות במי מדובר...ישראל לא מאמין, זה בלתי הגיוני, זה האחיין היקר והאהוב שלו, זה שגדל על ברכיו. אחיינו, הבן של אחותו, האהוב כל כך!!! מה עליו לעשות כעת?

• לדווח את המפקד שלו ולאפשר לו להחליט

•    להמשיך לעצור אותו כמו כל אדם אחר

• לקרוא למישהו שיחליף אותו במעצר

• לוותר לו ולשחרר אותו לביתו

חפץ חשוד הוא חפץ העלול להכיל בתוכו מטען חבלה.

חבלן משטרה, בהגיעו לטפל בחפץ חשוד, תמיד יוצא מתוך נקודת

הנחה שמדובר בחפץ המכיל בתוכו מטען חבלה, למורות שברוב

המקרים מתברר בסופו של טיפול שמדובר בחפץ תמים.

עם הזמן חבלן משטרה מפתח מיומנות רבה ולפעמים די לו

במבט מהיר על מנת לקבוע שלא מדובר בחפץ המכיל מטען חבלה.

אתה חבלן ותיק ומקבל קריאה להגיע לטפל בחפץ חשוד.

בהגיעך למקום ולאחר מבט מהיר אתה קובע כי מדובר בחפץ ללא חשד.

כיצד תמשיך לטפל באירוע

• תיגש לחפץ ותטפל בו עפ"י כל כללי הזהירות המתבקשים

• תיגש לחפץ ותטפל בו באמצעי זהירות חלקיים

• תיגש לחפץ ללא כל אמצעי זהירות והגנה ותטפל בו

Answer explanation

על מנת לגרום לאזרחים להמשיך ולהיות ערניים,

חובה עלינו להתייחס לכל אירוע ואירוע בצורה

הרצינית ביותר. ולכן גם אם אני חבלן ותיק ומנוסה וברור לי שמדובר בחפץ ללא כל חשד,

אני אטפל בו עם כל כללי הזהירות המתבקשים

וזאת בשביל הנראות.