NEW
Font size
Worksheetsמבדק - האדונית והרוכל
Total questions: 20
Worksheet time: 7mins
לדעתו של הרוכל - קרני החיות שתלויים על קירות הבית הם
מעידים על עושר רב
הדרך של יושבי המקום לקשט את הבתים
אין להם משמעות
מרמזים על כך שהאדונית היא צמחונית
המידע החסר באקספוזיציה הוא
מעמד הדמויות
הבעיה של הסיפור
מקצוע
זמן ומקום ספציפיים
סדר השינה של הרוכל אצל האדונית הוא
בהתחלה-בעליית הגג, אחר כך בסלון, ובסוף-במרתף
בהתחלה-ברפת, אחר כך במחסן, ובסוף-במיטה של בעלה
בהתחלה-במחסן, אחר כך במיטה של בעלה, ובסוף-ברפת
בהתחלה-במיטה של בעלה, אחר כך במחסן, ובסוף-ברפת
פשט בגדי רוכל, לבש בגדי חירות" - כלומר"
לבש את הבגדים של בעלה המנוח של האדונית שהתאימו לו במידה
אימץ את האופנה של הגויים ותפר לעצמו בגדים חדשים
הוריד מעל עצמו את כל הסממנים היהודים והרגיש חופשי ממגבלות הדת
היה לו חם מדיי אצלה בבית, ולכן התפשט ולבש בגדים נוחים ומאווררים יותר
המספר הכול יודע הוא
הוא (דמות פיקטיבית) נמצא מחוץ לעלילה ומספר על האירועים בגוף שלישי. הוא בוחר מה להסתיר מהקורא ולפעמים מביע את דעתו
הוא חלק מהסיפור (אחת מהדמויות), ומספר על האירועים שקרו לו (בגוף ראשון). הוא לא יודע הכול
אין דבר כזה בסיפור קצר
הוא הסופר שכתב את הסיפור
מה שהפתיע את הרוכל בנוגע לאדונית זה
שהיא אינה מדברת
שהיא לובשת תמיד אותו בגד
שהיא אינה ישנה בלילה
שהיא אינה אוכלת או שותה
כאשר גרו יחד כזוג, האדונית התייחסה לרוכל
כאילו אינו קיים
כאילו הוא האדון שלה
כאילו היא האדונית שלו
באופן שווה אליה
החפץ שהאדונית קנתה מהרוכל ביום הראשון הוא
סכין
חרב
מזלג
כפית
ההגדרה לרמז מטרים היא
הפתיחה של הסיפור, שמכילה מידע על הדמויות, רקע כללי, זמן, מקום, ורמז לבעיה המרכזית בסיפור
דמות שנמצאת מחוץ לעלילה ויודעת הכול. היא בוחרת מה למסור לקורא ומה לא
חפץ, רעיון, משפט - שמופיע לפני הסיום ומרמז על ההמשך. בד"כ הוא מובן בסוף הסיפור
מידע עקיף על דמות, שניתן להסיק מתוך מראה הבית שלה, הלבוש, ההתנהגות שלה, וכולי
לפי היהדות החטאים של הרוכל הם
אכילת דברי מתיקה, צום לא במועד הנכון, עצלנות
אין לו עבירות (אינו חוטא)
אכילת בשר בחמאה, אכילת בשר בשחיטה לא כשרה, מגורים עם גויה
שינה ברפת, עיסוק במקצוע שאינו מבין בו, נדודים
החלומות של יוסף מרמזים על
אין להם משמעות מיוחדת
יש לו דמיון מפותח
מה שקרה לו לפני שגר אצל האדונית
מה שעתיד לקרות לו אם יישאר לגור אל האדונית
המסר של הסיפור הוא
שיהודים צריכים לדאוג לעצמם ולא להיות תלויים בעמים אחרים כדי לשרוד
שיהודים וגויים יכולים להסתדר יחד ולחיות בשלום
שיהודים צריכים להמשיך לנדוד ולחפש מישהו שיהיה אפשר לחיות אתו
שיהודים צריכים להיות פתוחים יותר לתרבויות ולדתות אחרות
בסיפור מופיעים אלמנטים של
מחזה
אגדה
קומדיה
תפילה
אפיון עקיף הוא
שילוב של מציאות ודמיון
רמז על מה שעומד לקרות בהמשך הסיפור
מידע על דמויות, שניתן לקורא ע"י תיאור הסביבה/ההתנהגות/ הלבוש/תיאור הבית, וכדומה
מידע על המסר של הסיפור, שנאמר באופן לא ישיר ובמרומז
השם של הרוכל (יוסף) הוא אירוני מפני ש
הוא דומה מאוד ליוסף המקראי ופועל כמוהו
הוא שונה מיוסף המקראי ואינו פועל להצלת עצמו לאחר החלומות שלו
הוא אינו אירוני, זו הטעיה
אף תשובה
הרצון של הרוכל לקרוא קריאת שמע מרמזת על כך ש
הוא אף פעם לא שכח את אלוהים ואת הדת
הוא מפחד מאלוהים
הוא אוהב את הדת ואת המצוות שלה
הוא נזכר באלוהים רק כשהוא נמצא בשעת צרה
בסיום הסיפור מתברר שהאדונית היא
קוסמת
פיה
ערפדית
מכשפה
הלקח שהרוכל היה צריך ללמוד לאחר המגורים עם האדונית הוא
שעליו להפסיק לנדוד, למצוא לעצמו בית משלו ולהפסיק לחיות על חשבון אנשים אחרים
שעליו להיות זהיר יותר ובפעם הבאה לשים לב לכל הרמזים
שעליו למצוא מישהי יותר נחמדה בפעם הבאה
שהוא צריך לגור בעיר ולא ביער
פנטזיה היא
סיפור בלשי
סיפור עצוב
סיפור מצחיק ללא מסר
סיפור שמשלב מציאות עם דימיון ויש לו מסר חשוב
לפי ש"י עגנון היהודים והגויים לא יכולים לחיות יחד כי
היהודים תמיד ישנאו את הגויים, כי הם שונים ומשונים
הגויים לא יודעים לדבר יידיש או עברית
הגויים תמיד ישנאו את היהודים, כי הם משונים ושונים מדיי
הם דווקא יכולים לחיות ביחד אם היהודים יוותרו לחלוטין על הזהות היהודית שלהם
