Worksheetsחוק העונשין - שאלות על עקרונות
Total questions: 15
Worksheet time: 3hrs 30mins
שאלה 1 :
מה היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה : " העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים"?
.
.
שאלה 2
דן, מפעיל מפעל כימיקלים, יודע שהמפעל שלו מזרים פסולת רעילה לנחל הסמוך. הוא מתעלם מהבעיה במשך חודשים מכיוון שהטיפול בפסולת יעלה מיליוני שקלים. בסופו של דבר, דגים בנחל מתים והמים מזוהמים. דן טוען שהוא לא התכוון לגרום נזק סביבתי.
איזה יסוד נפשי מתקיים במקרה זה?
.
.
יוסי, פועל במפעל לייצור חומרים כימיים, קיבל הוראה לרוקן מכל מסוכן שהכיל פסולת רעילה. יוסי ידע היטב שדרך הפעולה שהונחה עליו תגרום לשפיכת חלק ניכר מהפסולת אל נחל סמוך, וכי צפייה זו של זיהום הנחל הינה אפשרות קרובה לוודאי אם יפעל כפי שהונחה. מטרתו העיקרית של יוסי הייתה לציית להוראות המנהל ולסיים את עבודתו במהירות, ולא לזהם את הנחל. למרות זאת, הוא ביצע את הפעולה כפי שהונחה, וכתוצאה מכך נגרם זיהום חמור לנחל.
בהתייחס לעיקרון הקבוע בסעיף 20(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, "ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגורמן", מהו ניתן לייחס ליוסי ביחס לתוצאת זיהום הנחל?
א. יוסי יואשם בגרימת זיהום ברשלנות, משום שלא התכוון לזהם את הנחל אלא רק לציית להוראה.
ב. יוסי יואשם בגרימת זיהום בפזיזות (אדישות), כיוון שנטל סיכון לזיהום הנחל אך מטרתו הייתה אחרת.
ג. למרות שמטרתו העיקרית של יוסי לא הייתה זיהום הנחל, ניתן יהיה לייחס לו יסוד נפשי של כוונה ביחס לזיהום, משום שצפה אותו כאפשרות קרובה לוודאי.
ד. יוסי לא יישא באחריות פלילית לזיהום הנחל, שכן מטרתו הייתה לציית להוראות המנהל, והזיהום היה תוצאה בלתי רצויה.
עבירות תוצאתיות דורשות לא רק קיום התנהגות אסורה, אלא גם התרחשות תוצאה מסוימת, וכן יחס נפשי מסוים בין ההתנהגות לתוצאה. המילה "כוונה" מופיעה לעיתים בסעיפי עבירה כדי לציין את היחס הנפשי הגבוה ביותר לתוצאה.
איזו מבין העבירות הבאות מדגימה בצורה הטובה ביותר דרישה זו, והמילה "כוונה" מופיעה בה במפורש כיחס לתוצאה?
א. סעיף 378 – תקיפה: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה."
ב. סעיף 340א – ניסיון לרצח: "הגורם חבלה בכוונה לעשות פשע – דינו מאסר שבע שנים."
ג. סעיף 420 – קבלת דבר במרמה: "המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים."
ד. סעיף 300(א)(2) – רצח בכוונה תחילה: "הגורם למותו של אדם בכוונה תחילה."
אמיר, צעיר בן 22, גויס לארגון טרור. במסגרת פעילותו עבר הכשרה בהרכבת מטעני חבלה.
בינואר 2024 הכין אמיר מטען צינור והטמין אותו תחת עץ סמוך לביתו. ילדים ששיחקו במקום מצאו את המטען ומסרו אותו למשטרה.
לאחר מספר חודשים, הכין אמיר מטען נוסף, הפעם עם מנגנון הפעלה באמצעות טלפון סלולרי, והטמין אותו בתוך כיכר לחם. הוא התכוון להניח את המטען בתחנת אוטובוס, אך חזר בו, כיבה את הטלפון והשליך את המטען באי תנועה בשכונה סמוכה.
שני עובדי תברואה מצאו את כיכר הלחם, ואחד מהם, קטין, הוציא את הצינור והטלפון והכה בצינור על אבן. המטען התפוצץ וגרם לקטיעה של אמת ידו הימנית.
האם אמיר ביצע עבירה על סעיף 333 ו- 144(ב2) לחוק העונשין?
.
.
מיכל, מנהלת חשבונות בחברה, קיבלה הנחיה ממנהלה הישיר להעביר סכום כסף גדול במיוחד לחשבון בנק בחו"ל שאינו מוכר לה. מיכל חשדה שמדובר בהעברה לא חוקית, אולם כדי לא להיכנס לעימות עם המנהל וכדי לא "להסתבך" בענייני החברה, היא נמנעה במתכוון מלברוֹר את טיב ההעברה או את חוקיותה, והעבירה את הכסף כפי שהתבקשה. בדיעבד התברר שהכסף הועבר כחלק מהלבנת הון.
על פי העיקרון המשפטי: "רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כפי שהיה מוזהר להם, אם נמנע מלברוֹר" [המופיע בסעיף 20(ב)(1) לחוק העונשין], מהו היסוד הנפשי שייוחס למיכל ביחס לחוקיות ההעברה?
א. מיכל תיחשב כמי שפעלה בחוסר זהירות חמורה (רשלנות), כיוון שלא בדקה את חוקיות ההעברה.
ב. מיכל תיחשב כמי שפעלה באדישות (פזיזות), משום שלא התעניינה במיוחד בחוקיות המעשה.
ג. מיכל תיחשב כמי שהייתה לה מודעות (ידיעה) מלאה לחוסר החוקיות של ההעברה, כאילו הייתה מוזהרת עליהם
ד. מיכל לא תיחשב כבעלת יסוד נפשי כלשהו מעבר לרצון לציית להוראות המנהל, שכן לא ידע בפועל שמדובר בהלבנת הון.
מארק, קבלן בניין, מתקין פיגומים בבניין גבוה. הוא יודע שהפיגומים אינם מתקני בטיחות מתאימים כפי שנדרש בחוק, אך הוא מקווה שהעבודה תסתיים מהר ולא יקרה כלום. אחד הפועלים נופל מהפיגום ונפצע קשות.
איזה יסוד נפשי מתקיים במקרה זה ביחס לפציעת הפועל?
.
.
אלי עבד כמהנדס בכיר בחברת סטארט-אפ המפתחת טכנולוגיה סודית. יום אחד, הוא מצא בטעות על מדפסת משרדית מסמך המכיל את קוד המקור המלא של הטכנולוגיה העיקרית של החברה, ועל המסמך הוטבעה חותמת "סודי ביותר – אסור להדפסה". אלי, שהיה בקשיים כלכליים, החליט להעתיק את המסמך למכשיר ה-USB האישי שלו. הוא עשה זאת ביודעין שהמסמך סודי וכי השיג אותו שלא כדין.
בהתייחס לתיאור המקרה, האם אלי ביצע עבירה לפי הסעיף " "המקבל או מחזיק ביודעין מסמך סודי דינו, מאסר שלוש שנים." ומהו היסוד הנפשי הנדרש להרשעתו?
א. כן, אלי ביצע עבירה. היסוד הנפשי הנדרש, כפי שמצוין במילה "ביודעין" בסעיף החוק, הוא מודעות מלאה לכל רכיבי העבירה – שהמסמך סודי ושהושג שלא כדין (מחשבה פלילית).
ב. לא, אלי לא ביצע עבירה. היסוד הנפשי של "ביודעין" בסעיף זה מחייב כוונה ספציפית (מטרה) לפגוע בחברה, וכוונה כזו לא הוכחה.
ג. כן, אלי ביצע עבירה. היסוד הנפשי הנדרש הוא רשלנות חמורה, משום שהיה עליו להימנע מלקחת מסמך שכזה.
ד. לא, אלי לא ביצע עבירה. היסוד הנפשי של "ביודעין" בסעיף דורש שהוא יהיה זה שגנב את המסמך במקור, ולא רק קיבל או החזיק בו.
באילו מקרים לא יישא אדם באחריות קפידה למרות שהעבירה מוגדרת כעבירת אחריות קפידה?
א. כאשר הוא פעל בכוונה להזיק
ב. כאשר הוא נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה
ג. כאשר הוא לא היה מודע למעשהו
ד. כאשר העבירה היא מסוג פשע
מהי "אחריות קפידה"?
א. אחריות ללא הוכחת יסוד נפשי כמו מחשבה פלילית או רשלנות
ב. אחריות המחייבת הוכחת יסוד נפשי של כוונה בלבד
ג. אחריות המחייבת הוכחת יסוד נפשי של פזיזות
ד. אחריות המחייבת הוכחת נזק חמור
איזה מהמרכיבים הבאים אינו חלק מהיסוד העובדתי של העבירה?
א. התנהגות (מעשה או מחדל)
ב. נסיבות שהופכות את ההתנהגות לפלילית
ג. תוצאה (בעבירות תוצאתיות)
ד. המניע לביצוע העבירה
אבי, נהג משאית, נוהג בכביש מהיר בערפל כבד. הוא רואה את תמרור האזהרה אך מחליט להמשיך בנסיעה במהירות של 90 קמ"ש (במקום 50 כפי שמורה התמרור). הוא אומר לעצמו "אני נהג מנוסה, לא יקרה כלום". לאחר כמה דקות הוא פוגע באוטובוס שעצר בצד הדרך וגורם למותם של 5 נוסעים. סעיף העבירה: "הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים"
איזה סוג של יסוד נפשי מתקיים כאן, ומה היחס לתוצאה?
א. רשלנות. כוונה
ב. מחשבה פלילית. אדישות
ג. מחשבה פלילית. קלות דעת
ד. רשלנות בלבד. קלות דעת
עבירות רבות בחוק העונשין דורשות "כוונה" כמטרה לעצם ביצוע ההתנהגות העבריינית, גם אם התוצאה אינה רכיב הכרחי בעבירה.
איזו מבין העבירות הבאות מחוק העונשין מדגימה בצורה הטובה ביותר דרישה זו של "כוונה כמטרה"?
א. סעיף 300(א)(2) – רצח בכוונה תחילה: "הגורם למותו של אדם בכוונה תחילה."
ב. סעיף 384 – גניבה: "הנוטל דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעלים, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון לשלול את הדבר שלילת קבע."
ג. סעיף 338 – מעשה פזיזות ורשלנות: "העושה מעשה פזיזות או רשלנות שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שנתיים."
ד. סעיף 499(א) – קשירת קשר: "הקושר קשר עם אדם לעשות עבירה, עוון או פשע – דינו, אם העבירה היא פשע, מאסר שבע שנים, ואם היא עוון – מאסר שלוש שנים."
מהי "פזיזות" כיסוד נפשי?
א. פעולה ללא מודעות כלל לטיב המעשה
ב. פעולה באדישות או בקלות דעת לאפשרות גרימת תוצאות
ג. פעולה בכוונה להזיק
ד. פעולה ברשלנות בלבד
יוסי, בעל חנות למכירת נשק, מוכר אקדח לקונה מבלי לבדוק אם יש לו רישיון כנדרש בחוק. הקונה אכן לא היה מורשה להחזיק נשק. יוסי טען שהוא לא ידע שהקונה אינו מורשה.
איזה עקרון עשוי לחול על יוסי?
א. אחריות קפידה
ב. עצימת עיניים - חשד ונמנע מלברר
ג. רשלנות רגילה
ד. אי-אחריות בשל תום לב
