לחם רגיל שאוכלים מחמת סעודה גדולה

מאפה מחמשת מיני דגן שממולא בסוכר או בדגים

מאפה מחמשת מיני דגן שהוא ממולא במתיקות, או שנילוש במתיקות/חלב, או שהוא קשה ופריך

כל סוג של אוכל שמברכים עליו "בורא פרי האדמה"

"המוציא לחם מן הארץ" ובברכת המזון

"בורא מיני מזונות" ובברכת "על המחיה"

"שהכל נהיה בדברו" ובברכת "בורא נפשות"

"בורא פרי האדמה" ובברכת "בורא נפשות"

לא יצא ידי חובה וצריך לברך שוב "בורא פרי העץ"

יצא ידי חובה כי הוא התכוון לכך מראש

יצא ידי חובה, כיוון שגם עץ גודל מן האדמה

אסור לו להמשיך לאכול עד שיבקש סליחה

מזונות, גפן, אדמה, עץ, שהכל

שכל, גפן, אדמה, גפן, אדמה, גפן, שהכל

מזונות, אדמה, גפן, עץ, שהכל

מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל

רק אם שבעים לגמרי מהאכילה

אם אכלו כל כמות שהיא, אפילו מעט

רק אם אכלו כמות של "כביצה" (28 סמ"ק) תוך זמן של "אכילת פרס" (4–5 דקות)

רק אם האכילה נמשכה יותר מעשר דקות

על הענבים, כי הם מופיעים ראשונים בפסוק

על התמרים, כי הם קרובים יותר למילה "ארץ" (השנייה) והופיעה בפסוק

על מה שרוצים, כי שניהם חשובים באותה מידה

על הזבים, כי פיקחים מהם היו

"בורא פרי העץ"

"בורא פרי האדמה"

"שהכל נהיה בדברו"

לא מברכים עליו בכלל

ברכת המזון הקצרה שאומרים ביום חול

ברכה שאומרים על פירות שאינם משבעת המינים

ברכה אחרונה (כמו "על המחיה") שאוכלים ממזונות משבעת המינים

ברכה שכוללת בתוכה תזכרת לשלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון

לברך "המוציא לחם מן הארץ"

"שהכל נהיה בדברו" כי שמואל מיני מזונות, כי מאכל זה פוטר את כל המאכלים הבדיעבד

"בורא פרי האדמה"

לא לאכול כלל

"המוציא לחם מן הארץ"

"מזונות" וברכת "על המחיה"

"בורא פרי" ובברכת המזון

"בורא פרי האדמה"

כי מים חמים אינם נחשבים למשקה שחייב בברכה

כי קפה ותה הם משקאות שאינם מזינים את הגוף

כי בדרך כלל שותים אותם לאט (בלגימות קטנות), ולא שותים כמות של "רביעית" בזמן קצר של כמה שניות

כי הברכה הראשונה ("שהכל") פוטרת גם את הברכה האחרונה

הרימונים קודמים, כי הם מופיעים ראשונים אחרי המילה "ארץ" הראשונה

הזיתים קודמים, כי מה שאהובים יותר על האדם באותו רגע הוא הקודם

הרימונים קודמים, כי הם מופיעים ראשונים אחרי המילה "ארץ" השנייה בפסוק

יש לברך על שניהם יחד באותה ברכה אחת "בורא פרי העץ"