כן מדאורייתא

כן מדרבנן

יש אומרים מדאורייתא ויש אומרים מדרבנן

מצוות לא צריכות כוונה

צריך לומר הריני עושה מצווה זו וכו'

צריך לומר בפה שמכוון לשם מצוה בכל נוסח שרוצה

צריך לומר לפני כל מצווה לשם ייחוד

צריך לכוון רק המחשבה

לא צריך לכוון במצוה שאין בה מעשה

צריך לכוון ולהגיד לשם יחוד לפני

צריך לכוון ואם לא כיוון לא יצא

צריך לכוון אבל בדיעבד אם לא כיון

יברך בלילה עם ברכה כי אין בזה כוונה

הפסיד את כל ספירת העומר

אין זה נחשב כלום

אין צריך לברך על היום ויכול להמשיך למחרת בברכה

יש אומרים יעצור מיד ויחזור להתחלה ויש אומרים יסיים את הפרשה ויחזור להתחלה

יש אומרים יסיים את הפסוק ויחזור על פסוק ראשון ויש אומרים יסיים את הפרשה ויחזור על פסוק ראשון

יש אומרים יסיים את הפסוק ויחזור להתחלה ויש אומרים יסיים את הפרשה ורק יחזור על פסוק ראשון

בעיה שלו

שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד

ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד

שמע ישראל ה', אלוקינו ה', אחד

ברוך שם, כבוד מלכותו, לעולם ועד

שמע ישראל, ה' אלוקינו ה', אחד

ברוך שם כבוד, מלכותו לעולם ועד

שמע, ישראל ה', אלוקינו ה', אחד

ברוך שם כבוד, מלכותו, לעולם ועד

אסור כי הוא כמעיד עדות שקר

מותר זה רק לימוד על תפילין אבל אין צורך להניח תפילין

בשעת הדחק יכול לקרוא ללא תפילין

רק אם קורא את כל הפרשה בזמן הקורבנות

אומר אל מלך נאמן

אומר ה' אלוקיכם אמת

מתכוון לצאת בשל החזן

בגלל שמתפלל יחיד אין לו זכות להשלים לרמ"ח תיבות

לכתחילה לא יצא בדיעבד יצא

יוצא גם לכתחילה אחר כוונת הלב הן הן הדברים

צריך לחזור ולקוראה שוב

חזקה אדם יודע לקרוא

לא, סוברים כמו חכמים, שמע בכל לשון שאתה שומע

צריך להשמיע הכל חוץ מפסוקים של וחרה אף ה בכם

צריך להשמיע לאוזנו הכל ולא יצא אם לא השמיע

צריך להשמיע לאוזנו ואם לא השמיע יצא

בישיבה ובעמידה, אבל לא שוכב על הגב/בטן

בכל דרך

רק בשבתך בבית ובלכת בדרך

בשבתך בביתך, בלכתך בדרך, בשכבך ובקומך

בכל דרך שרוצה

במצב סטטי, אסור ללכת

רק בעמידה או ישיבה

בוקר עמידה, לילה שכיבה

מותר, כל חומרה היא טובה

כל המחמיר סתם- חמור

נקרא עבריין

מותר לו כי הרי רוצה להדר

בעמידה

בישיבה

ע"פ הסוד בישיבה ע"פ הפשט בעמידה

ע"פ הפשט בישיבה ע"פ הסוד בעמידה

כן מותר להעיר ולנער אותו שיקרא תא כל הפרשה

אסור להעיר אותו כי גזל שינה חמור

כבוד בריות דוחה דאורייתא

מעירים אותו לקרוא פסוק ראשון

אינו יצא כי נראה כמזלזל

יצא אך זה מגונה

לעיין בספר מותר לרמוז אסור

אינו יצא ידי חובה של הפסוקים שקרא מאז שעיין בספר וצריך להשלים

אסור לו כי אסור לסמן כלום, אלא יתרכז

יעצור ולא ימשיך

מותר כי זה לצורך הקריאה

יסיים ובכל זאעת הקריאה תעלה לו

רק אם בילבל את הפסוקים לא יצא אבל אם בלבל את הפרשיות יצא

אם בלבל את הפרשיות אינו יצא

יצא כדין הקורא למפרע בשאר מקרים

אינו יצא בכל סוג של קריאה למפרע

יזחור לקרוא מאיפה שעצר רק אם נאנס, אבל לסירוגין לא יצא

יחזור לקרוא מהפרשה האחרונה שלא השלים

יחזור לאיפה שעצר בכל מצב

רק אם נאנס ממשיך, אם לא חוזר לראש