כל נורמה שונה מהנורמה שמעליה ואינה יכולה לסטור נורמה עליונה

כל נורמה נובעת מהנורמה שמעליה ולא יכולה לסטור נורמה עליונה

כל נורמה שונה מהנורמה שמעליה ואינה יכולה לסטור נורמה עליונה

כל נורמה נובעת מהנורמה העליונה והנורמות יכולות לסטור אחת את השנייה

עיקרון זה מסתמך על ההנחה שאם לרשות אחת כוח מוחלט היא תנצל אותו לרעה וכדי למנוע זאת בין הרשויות קיים מנגנון של איזונים ובלמים

נועד במטרה להפריד בין הרשויות וליצור דמוקרטיה שווה ופיצול סמכויות

למנוע ריבים בין הרשויות

למנוע מצב של שחיתות מדינית וחוסר איזון בין החברים ברשויות

כי המדינה מבאסת

כי אין אינטרס לרשות המחוקקת לחוקק חוקה שתגביל אותה

כי האסיפה המכוננת דחתה את זה שוב ושוב כמו שדוחים את קריאת פסק דין מזרחי

כי שקמה המדינה בן גוריון לא עף על הרעיון

תכלס? חוקים רגילים פשוט עם כותרת מפוצצת והליך החקיקה דומה להליך חקיקה רגיל

חוקי היסוד הינם פרקים של החוקה שאמורה להיכתב וכיום מהווים תחליף לה

עקרונות יסוד במדינה ומדובר בשילוב של עקרונות אוניברסליים ועקרונות פרטיקולריים של המדינה

כל התשובות נכונות

להגביל את הכוח של הרשות המכוננת

לוודא שהאינטרס של העם יהיה במקום הראשון

להיות כמו רוב המדינות הדמוקרטיות בעולם

לשמור על חירויות הפרט

כן, כך היה תמיד

לא, העליונות היא של המחוקק

כן, לאחר המהפכה החוקתית

אף אחת מהתשובות אינה נכונה

הרשות השופטת צריכה להיות עצמאית לחלוטין לא פוליטית ובלתי תלויה

אסור לשפוט אדם לשווא

היסודות של המשפט טמונים בקיומה של הדמוקרטיה

הרשות המבצעת צריכה להיות עצמאית לצורך אכיפת החוק ושפיטת האזרחים

כן, מכוח עקרון ריבונות הפרלמנט

כן, מסתמכת על הרציפות החוקתית- תורת שני הכובעים- מכונן ומחוקק

לא, כיום כבר אינה מחזיקה בידה את הסמכות, היא בידי העם

אין צורך בסמכות זאת הכול נמצא במשפט העברי ובתורה שירדה אלינו מהר סיני

כאשר דינים מהעבר חלים גם כיום אלא אם לא קיים שינוי בחקיקה

פסקי דין רצופים אחד אחרי השני ויוצרים חוק

רציפות של דינים שמקבלים זה לזה מבחינה משפטית

אף תשובה לא נכונה

בשיעור מספר 3 - הכרזת העצמאות בכיתת בוקר רוזנאי

בפסיקת בגץ ובחקיקת חוקים רגילים

בשנת 1992- חוקי היסוד של 92'

לא מופיע. כל האזרחים במדינת ישראל יודעים שמדובר במדינה דמוקרטית ויהודית ולכן זה מיותר