א. שתפיסת תנועה תלויה בתנועה פיזיקלית אמיתית של האובייקט.

ב. שהעין האנושית לא מסוגלת להבחין בהבהובים מהירים.

ג. שהמוח יוצר תפיסת תנועה ("יש מאין") מתוך גירויים נייחים, ולכן החוויה השלמה שונה מהגירויים המרכיבים אותה.

ד. שחוק הקרבה חזק יותר מחוק הדמיון.

א. הנטייה לתפוס אובייקטים קרובים כקבוצה אחת.

ב. הנטייה הטבעית של המוח לארגן גירויים בצורה הפשוטה, הסימטרית והיציבה ביותר האפשרית.

ג. היכולת להבחין בין דמות לרקע בתנאי עמימות.

ד. הנטייה להשלים קווים חסרים כדי ליצור צורה סגורה.

חוק הדמיון (Similarity).

חוק הגורל המשותף.

חוק הסגירה (Closure).

הפרדה בין דמות לרקע.

חוק הדמיון (Similarity).

חוק ההמשכיות הטובה.

חוק הסגירה.

קביעות תפיסתית.

סגירות.

דמות ורקע.

גורל משותף (Common Fate).

חוק הקרבה.

הדינמיות וההפיכות של יחסי דמות-רקע.

חוסר היכולת של המוח לתפוס עומק.

חוק ההמשכיות הטובה.

עקרון קביעות הגודל.

למידה הדרגתית המבוססת על חיזוקים ועונשים (התניה).

למידה באמצעות חיקוי של מודל (למידה חברתית).

למידת תובנה (Insight) – ארגון מחדש פתאומי של השדה התפיסתי המוביל לפתרון.

למידה המבוססת על שינון וזיכרון מכני.

יציאה מקיבעון מחשבתי (Functional Fixedness) וראיית האלמנטים באור חדש.

פירוק הבעיה לשלבים קטנים ופתרון כל שלב בנפרד.

הסתמכות בלעדית על ניסיון העבר.

ביצוע סריקה סדרתית של כל האפשרויות.

המוח זוכר את התדר המדויק של כל צליל בנפרד.

התפיסה מתבססת על היחסים והמרווחים בין הצלילים (המבנה), ולא על הצלילים הבודדים.

זהו ביטוי לאשליית שמיעה הנובעת מעייפות חושית.

חוק הדמיון גורם לנו לחשוב שהצלילים זהים.

קביעות צורה.

קביעות בהירות.

קביעות גודל.

רמז עומק דו-עיני.

רמזים דו-עיניים יעילים רק לטווחים רחוקים מאוד.

רמזים דו-עיניים דורשים שילוב מידע משתי הרשתיות (פער בין-רשתי), בעוד שחד-עיניים מספיקים בעין אחת (כמו הסתרה).

רמזי עומק חד-עיניים הם מולדים, בעוד שדו-עיניים הם נלמדים.

אין הבדל משמעותי, זו חלוקה היסטורית בלבד.

מטה-מעלה (Bottom-up) – הגירוי הפיזיקלי החזק ביותר מושך את הקשב.

זיכרון לטווח קצר בלבד.

מעלה-מטה (Top-down) – ציפיות, ידע ועניין אישי מכוונים את הקשב ומסננים רעש.

חוק הקרבה הפיזית לדובר בלבד.

עיוורון צבעים זמני הנגרם מעומס קוגניטיבי.

קושי בהפרדה בין תכונות הגירוי והתנגשות בין עיבוד אוטומטי (קריאה) לעיבוד נשלט (זיהוי צבע).

את חוק הסגירות של הגשטלט.

שאין הבדל בין תפיסת צבע לתפיסת צורה.

קאנט טען שהידע מגיע רק מהניסיון (אמפיריציזם), והגשטלט אימץ זאת.

קאנט טען שהתודעה מגיעה עם מבנים מולדים ("משקפיים") המארגנים את המציאות, רעיון שהגשטלט פיתח לחוקי הארגון.

קאנט התנגד לחקר התודעה וטען שיש לחקור רק התנהגות.

לא הייתה השפעה ישירה בין השניים.